יום הבחירות לכנסת כיום שבתון

1.    על פי סעיף 10 לחוק יסוד הכנסת, יום הבחירות לכנסת הוא יום שבתון, בו מושבתת העבודה על מנת לאפשר לכל בעלי זכות ההצבעה לממש את זכותם זו ולעודד את הציבור להצביע ולהשפיע. החוק אינו מגדיר את משכו של יום השבתון, ומקובל לראותו כנמשך במקביל לזמני ההצבעה, היינו מ-07:00 ועד 22:00.

2.    מי שעבד במקום העבודה לפחות 14 ימים רצופים לפני יום הבחירות, זכאי לקבל ממעסיקו את השכר שהיה משתכר ביום הבחירות אילולא שבת. היינו, העובד פטור מלהגיע לעבודתו אך זכאי לקבל את שכרו הרגיל. לגבי עובד בשכר חודשי- השכר הרגיל הוא השכר החודשי המלא. לגבי עובד בשכר שעתי או בהיקף משתנה- שכרו היומי הממוצע.

3.    ועדת הבחירות המרכזית פירסמה את סוגי השירותים הציבוריים אשר יפעלו כסדרם ביום הבחירות, ואלה הם:

3.1.עובדי ועדת הבחירות המרכזית, מי שמבצע בעבורה תפקיד או מי שנותן לה שירות, וכן עובדי המפלגות, מי שמבצע בעבורן תפקיד או נותן להן שירות.

3.2.שירותי תחבורה, חניונים ותחנות דלק.

3.3.בתי אוכל ומסעדות, בתי קפה וקיוסקים, בתי מלון ופנסיונים.

3.4.מפעלי חרושת וחקלאות שתהליכי הייצור בהם מתנהלים ברציפות.

3.5.שירותי התקשורת.  

3.6.מפעלי מים וחשמל.

3.7.אספקת דלק והעברתו.

3.8.תיאטרונים, בתי קולנוע ובתי שעשועים אחרים.

3.9.עיתונות, רדיו וטלוויזיה.

3.10.             הובלת לחם, פירות, ירקות, ותוצרת חלב, ביום הבחירות עד השעה 11:00 לפני הצהריים.

3.11.             חנויות לממכר מזון בין השעות 06:00 בבוקר עד 14:00 בצהריים (עד 8 שעות).  

3.12.             אפיית לחם וייצור מוצרי חלב.

3.13.             בתי החולים ושירותי בריאות אחרים הפועלים בימי שבת וחג במתכונת מיוחדת, יפעלו באותה מתכונת ביום הבחירות.

3.14.             כוחות הביטחון ושירותי ההצלה למיניהם.

3.15.             שירותי קבורה.

3.16.             מערכת בתי המשפט, לצורך קיום דיונים בסעדים דחופים, הנוגעים לאכיפה של חוק הבחירות לכנסת וכן מעצרים דחופים, בין השעות 08:00 בבוקר עד 12:00 בצהריים.

3.17.             שירותים אחרים הפועלים בימי שבת וחג במתכונת מיוחדת, יפעלו באותה מתכונת ביום הבחירות.

4.    בכל השירותים המפורטים לעיל חשוב לוודא כי לעובדים תינתן אפשרות להצביע.

5.    החוק אינו קובע מהי התמורה המגיעה לעובדים אשר יועסקו ביום הבחירות, אך הפרשנות המקובלת (הן על ידי משרד העבודה, והן על ידי התאחדות התעשיינים) היא כי עובדים אלה זכאים לתשלום בשיעור של 200% משכרם הרגיל.

6.    מעסיקים רשאים לאסור על תעמולה פוליטית במקום העבודה, ורשאים להגביל עובדים שמבקשים לקחת חלק בפעילות פוליטית כך שבמסגרת הפעילות הזו לא יעשו שימוש במשאבי המעסיק ולא יזדהו כעובדי המעסיק. כלומר, אפשר להגביל את השימוש ברכב החברה, ואפשר לבקש מעובד שלא ילבש את המדים עם שם המעסיק בזמן שהוא עוסק בפעילות פוליטית.

7.    צריך לזכור שחוק שוויון הזדמנויות בעבודה קובע שאים להפלות עובדים על רקע עמדתם הפוליטית, לא בקבלה לעבודה, לא בפיטורים, ולא בענינים אחרים במהלך העבודה.

תקנות חדשות מאפשרות מסירת תלושי שכר בדואר אלקטרוני

חוק הגנת השכר מחייב מעסיק למסור לעובדיו תלושי שכר מפורטים לכל המאוחר עד היום התשיעי שלאחר המועד לתשלום שכר העבודה. עד היום, תלוש השכר היה חייב להימסר בצורה מודפסת לידיו של העובד. בימים אלה, אישרה ועדת העבודה של הכנסת תקנות המאפשרות מסירת תלוש שכר בצורה אלקטרונית.

התקנות קובעות שלוש אפשרויות למסירת תלוש שכר אלקטרוני:

(1) בדואר אלקטרוני לכתובת דואר אלקטרוני מטעם המעסיק (כלומר, כתובת דואר אלקטרוני שיוחדה לעובד במערכת הדואר האלקטרוני מטעם המעסיק, ונמצאת בשימושו הבלעדי של העובד, כמו למשל shira@company.com );

(2) בדואר אלקטרוני לכתובת דואר אלקטרוני פרטית של העובד (למשל shira@gmail.com);

(3) באמצעות גישה לאתר אינטרנט מאובטח מטעם המעסיק, אשר צריך לעמוד בשני תנאים אלה:

שעות טיסה כשעות עבודה; ותשלום שעות נוספות

בית הדין הארצי הפך את פסק דינו של בית הדין האזורי לעבודה, וקבע כי שעות טיסה אינן זמן עבודה המזכה בשכר. בנוסף, עובד שמרבית עבודתו נעשתה מחוץ לחצרי המעסיק, אצל לקוחות, והוא נמדד לפי תפוקות, עדיין זכאי לתשלום שעות נוספות.

התובע בתיק זה נדרש במסגרת עבודתו לנסיעות עבודה לחו"ל. בית הדין האזורי לעבודה קבע כי שעות הטיסה עצמן הן שעות עבודה המזכות את העובד בשכר, ועל כך הוגש ערעור זה לבית הדין הארצי לעבודה. בית הדין הארצי סבר כי שעות הטיסה הן כמו שעות הנסיעה אל מקום העבודה ובחזרה ממנו. החוק מגדיר שעות עבודה כזמן שבו עומד העובד לרשות העבודה. בזמן הנסיעה אל ומהעבודה העובד אינו עומד לרשות העבודה, וכך גם בשעות הטיסה, ולכן נקבע כי אין לראות בזמן הטיסה כזמן עבודה. חשוב לשים לב שבית הדין הארצי סייג את קביעתו לנסיבות הספציפיות של התיק, כאשר הוגדר מראש בהסכם העבודה שהעובד יידרש לנסיעות לחו"ל והוא התחייב בהסכם העבודה לבצע את העבודה בכל מקום בו החברה מנהלת את עסקיה, ובית הדין ציין במפורש כי יתכן ובמקרה אחר התוצאה תהיה שונה.

העלאת שיעור המצביעים? לא על חשבון המעסיקים

לפני ואחרי כל מערכת בחירות אנו שומעים פרסומים על העלויות העצומות הכרוכות בהשבתת המשק מעבודה ביום הבחירות. עלות השבתת המשק מעבודה מוערכת ב–1–2 מיליארד שקל, ללא העלויות הנוספות הנלוות ליום הבחירות. האם מדינת ישראל באמת יכולה להרשות לעצמה כזה אובדן הכנסה? האם זה מוצדק?
חוק יסוד הכנסת, שנחקק ב–1958, קבע כי יום הבחירות לכנסת יהיה יום שבתון. הרעיון מאחורי הקביעה היה הרצון לעודד את האזרחים להצביע. כך למשל, לפני כמה שנים עלתה ההצעה לקבוע יום שבתון גם במועד הבחירות לרשויות המקומיות, כדי לנסות ולהעלות את שיעורי ההצבעה הנמוכים למדי בבחירות אלה. מצד שני, יום השבתון ניתן לכולם, גם לאלה שלא מצביעים, ואולי דווקא השבתון עצמו, שמעודד טיולים ויציאה לחופשה, מביא לכך שהמטרה האמיתית של השבתון נשכחת, והאזרחים עסוקים בבילויים ולא רצים להצביע.

מעסיקים מעט עובדים? החוקים חלים גם עליכם

מעסיקים קטנים ובינוניים לא ערים הרבה פעמים לחוקי עבודה שחלים גם עליהם. לפעמים מדובר על עניינים טכניים ופשוטים שלא כרוכים בעלויות או מאמצים מיוחדים, שלו המעסיקים היו מודעים להם – הם היו מקיימים אותם.

למשל, החוק למניעת הטרדה מינית קובע שבמקומות עבודה שיש בהם לפחות 25 עובדים חייב המעסיק לפרסם תקנון למניעת הטרדה מינית. אז נכון שמעסיקים קטנים עם פחות עובדים לא מחויבים לעשות זאת, אבל הם כאן מחויבים למנות עובד שיהיה אחראי על טיפול בתלונות של הטרדה מינית. החוק קובע שככל הניתן האחראי הזה צריכה להיות אחראית, ושצריך ליידע את העובדים בדבר זהות האחראית. הרי ברור שגם במקומות עבודה קטנים יכולה להיות הטרדה מינית, וגם שם רואים את המעסיק כאחראי למניעתה.

מה נשתנה?

מחר יצוין יום האשה הבינלאומי. מה נשתנה מאז יום האשה הקודם, אם בכלל?
בשנת 1997 התקבלה אורית גורן לעבודה בהום סנטר. בראיון העבודה היא ביקשה לקבל שכר מסוים (הקרוב לשכר המינימום), ונענתה. בדיעבד, התברר לה כי בסמוך אליה התקבל לעבודה עובד גבר, בתפקיד דומה, אשר ביקש, וקיבל, שכר הגבוה בכ-35% מהשכר ששלם לה. בית הדין קיבל את הטענה שלה כי המעסיק הפר את הוראות חוק הגנת השכר, אבל העובדת לא הסתפקה בכך, וביקשה גם לקבוע כי הפרה של חוק שכר שווה לעובד ולעובדת מהווה אוטומטית גם הפרה של חוק שוויון הזדמנויות בעבודה.
הכרתו של בית המשפט העליון בכך שישנם פערים בין גברים לנשים וישנם כשלי שוק אשר מחייבים התערבות חקיקתית ופסיקתית לצורך מניעת אפליית הנשים לרעה.

קבלו בונוס

במקומות עבודה רבים נהוג לתת לעובדים בונוס. זה יכול להיות בונוס סוף שנה, בונוס על הצלחה מיוחדת, ויכול להיות גם בונוס על מכירות מוצלחות. אלא שלא כל מה שנחזה להיות בונוס הוא באמת בונוס.

מה זה בעצם בונוס? ההגדרה המשפטית של "בונוס" היא תשלום מיוחד המותנה בתנאי מיוחד, ובדרך כלל נתון לשיקול דעתו של המעביד. בחברות בינלאומיות רבות, מקובל שיש נוסחה לחישוב הבונוס בסוף השנה, והנוסחה כוללת גם את ביצועי החברה והצלחתה, וגם את ביצועיו האישיים של העובד.

אז מצד אחד, הכי "בטוח" להשאיר את נושא הבונוס כולו לשיקול דעתו של המעביד, לא לכבול את עצמנו מראש לכללים ומספרים, ולהחליט בסוף השנה (או בכל נקודת זמן אחרת) מה לעשות. אבל מצד שני, הבונוס הוא כלי חשוב בתגמול ובתמרוץ עובדים.

חלופות לפיטורים- יש דבר כזה? חלק 4 וסיכום

חלופה 4- קיצוץ בהטבות.

היתרון של קיצוץ בהטבות, שהן העלויות העקיפות של כח האדם, הוא בכך שקיצוצים אלה אינם מחייבים את הסכמתם של העובדים ויכולים להעשות חד צדדית. נכון כי קיצוצים מהותיים עלולים להוות הרעת תנאים שתזכה את העובדים באפשרות להתפטר בדין מפוטר, אך על העובד יהיה להראות שאכן דובר בשינוי בתנאי מהותי מתנאי העסקתו.

למשל, צמצום העבודה בשעות נוספות (לעובדים המקבלים תשלום שעתי בגין עבודה בשעות נוספות) הוא אפשרות אחת לחסוך בהוצאות. ההנחה היא כי הצמצום הכלכלי נדרש עקב ירידה בהיקף העבודה, ולכן ניתן להסתדר גם עם פחות שעות עבודה. במידה וזה לא המצב, הפחתת השעות הנוספות כמובן אינה רלבנטית.

שכר סודי?

 שמירת השכר בסוד שוללת מהעובדים את האפשרות לדעת היכן הם ממוצבים, במקום העבודה בכלל, וביחס לעמיתיהם בתפקידים דומים או מקבילים בפרט. אם העובד אינו יודע שהוא מופלה לרעה זה עלול למנוע ממנו לדרוש את זכויותיו על-פי דין

ככלל, שכרו של עובד הוא ענין פרטי, שבינו לבין מעבידו. עובדים רבים אף נדרשים במפורש על-ידי מעסיקיהם לשמור את שכרם ואת תנאי עבודתם בסוד, ולא לגלותם לאחרים, ובמיוחד לא לעמיתיהם לעבודה. המעביד מסכם עם כל עובד את שכרו האישי, בהתאם לתפקידו ולכישוריו של העובד, ולא פחות חשוב, בהתאם לכושר המיקוח של העובד.

חיסיון השכר מאפשר למעביד לתגמל אמיתית את העובדים הטובים יותר, מבלי שהוא נדרש לומר במפורש לעובדים האחרים שהם נחשבים בעיניו לעובדים מוערכים פחות.