מזמין שירותים אחראי למניעת אפליה של עובדי הקבלן המוצבים אצלו

מזמין שירותים אחראי לא רק לכך שהקבלן ישלם לעובדים את הזכויות שבדין, אלא אחראי גם למנוע שהקבלן לא יפלה בין העובדים המוצבים אצלו. ואם המזמין מעורב באפליה כזו- יראו בו אחראי לכך כאילו היה בעצמו המעסיק.

בית הדין הארצי לעבודה הטיל על חברת החשמל אחריות כעל מעסיק, בשל אפליה על רקע מין של עובדת חברת אבטחה שהוצבה במתקן של חברת החשמל. העובדת טענה כי חברת האבטחה וחברת החשמל מנעו ממנה להשתבץ בתפקיד אבטחה מסוים רק בשל היותה אישה. היא טענה כי הקב"ט של חברת החשמל ציין בפניה את הניסיון התעסוקתי השלילי של החברה עם נשים שעבדו כמאבטחות במתחם, ולכן הוא היה שותף מלא, אם לא האחראי, לכך שהעובדת לא התקבלה לתפקיד האבטחה הרלבנטי בשל היותה אישה.
למרות שחברת החשמל לא היתה המעסיקה של העובדת, והעובדת הועסקה באמצעות חברת אבטחה (שבינתיים חדלה לפעול), בית הדין קבע שיש לראות בחברת החשמל כ"מעסיק" לצורך חוק שוויון הזדמנויות בעבודה.

שוויון זכויות- שיימינג זה פאסה פיימינג זה הדבר הבא

הדרך לקדם שיוויון זכויות לנשים במקומות עבודה אינו רק על ידי הענשת מעסיקים המפרים את החוקים, אלא על ידי תגמול מעסיקים הנוקטים בפעולות חיוביות לקידום שוויון כזה.

שיימינג זה פסה. פיימינג זה הדבר הבא. במקום לבייש מעסיקים המפלים נשים ולקרוא להחרמתם, למה לא לפאר מעסיקים המקדמים נשים, ולעודד צריכה של מוצריהם של מעסיקים אלה, ולקדם השקעה בהם על ידי משקיעים.

כשם שמחייבים חברות ציבוריות לפרסם את שכר עובדיהן הבכירים ולהצדיקו, אני סבורה כי כדאי לשקול לחייב את אותן החברות לפרסם אף את שיעור הנשים המועסקות אצלם בתפקידי הנהלה, ולהצדיק את הפער בין שיעור הגברים לשיעור הנשים. וכשם שהחוק הגביל את פערי השכר המותרים בין השכר הגבוה ביותר בחברה לשכר הנמוך ביותר בחברה, נכון להגביל את הפער המירבי בין שכר הגברים לשכר הנשים בחברה. אם מעסיקים ידעו שהחוק מגביל אותם בפערי השכר המירביים בין גברים לנשים במקום העבודה, הפערים האלו יצטמצמו. סביר כי שכר הנשים יעלה ולא כי שכר הגברים ירד. וברגע שהנתונים יחשפו, המעסיקים יידרשו לתת הסברים. וברגע שהמעסיק נדרש לסנגר על התנהגותו, חזקה עליו כי יקדיש יותר מחשבה ותשומת לב טרם קבלת ההחלטות, ויהיה לו תמריץ גדול יותר לפעול לתיקון מה שנתפס כליקוי בנסיבות הענין.

חיוב מעסיק בפיצוי כספי בגלל התנהגות של עובד

שוטר ממוצא אתיופי, הגיש תביעה כנגד מעסיקתו, משטרת ישראל, בגלל ששוטרת אחרת כינתה אותו "שחור". התובע ישב במסדרון היחידה אליה נשלח לתיגבור וסיווג תיקים, כאשר שמע את השוטרת פונה לשוטר אחר, ואומרת לו "מי זה השחור הזה שיושב מולך", ואחר כך- "תן לשחור הזה לעשות את זה".
התובע טען כי האמירה הזו פגעה בשמו הטוב, ולכן הוא מבקש כי גם השוטרת וגן משטרת ישראל, כמעסיקתה של השוטרת, יפצו אותו בגין כך.
השימוש במילה "שחור", לתאר אדם, מבדילה ומשפילה מאחר והיא מצביעה על צבע עורו של אדם כאל כל הווייתו, במקום לציין את מעלותיו והעולם ומלואו שגלום בו.

מה נשתנה?

מחר יצוין יום האשה הבינלאומי. מה נשתנה מאז יום האשה הקודם, אם בכלל?
בשנת 1997 התקבלה אורית גורן לעבודה בהום סנטר. בראיון העבודה היא ביקשה לקבל שכר מסוים (הקרוב לשכר המינימום), ונענתה. בדיעבד, התברר לה כי בסמוך אליה התקבל לעבודה עובד גבר, בתפקיד דומה, אשר ביקש, וקיבל, שכר הגבוה בכ-35% מהשכר ששלם לה. בית הדין קיבל את הטענה שלה כי המעסיק הפר את הוראות חוק הגנת השכר, אבל העובדת לא הסתפקה בכך, וביקשה גם לקבוע כי הפרה של חוק שכר שווה לעובד ולעובדת מהווה אוטומטית גם הפרה של חוק שוויון הזדמנויות בעבודה.
הכרתו של בית המשפט העליון בכך שישנם פערים בין גברים לנשים וישנם כשלי שוק אשר מחייבים התערבות חקיקתית ופסיקתית לצורך מניעת אפליית הנשים לרעה.

השינוי החברתי מתחיל במעסיקים

מעסיקים רבים לא יודעים זאת, אך חוץ מלייצר ערך לבעלי המניות, יש להם גם את הכוח להביא לשינוי חברתי. אם המעסיקים יגלו מודעות מגדרית, זו יכולה להיות תרומתם במחאה החברתית וצעד נוסף בדרך לחברה מודעת, הוגנת, ושוויונית יותר.

לפני כמה שנים נחקק בכנסת תיקון לחוק שקבע כי כל הצעת חוק חדשה תיבחן כדי לבדוק אם יש לה השלכות שונות על גברים ועל נשים, בדומה למה שנעשה בעבר על ידי נציבות הדורות הבאים ביחס לחוקים שיכולה להיות להם השפעה על הדורות הבאים. היישום של הבחינה המגדרית צריך לחלחל גם אל מעבר לגבולות הכנסת, וצריך לחול גם בחיי היום יום. למעסיקים אמנם אין שליטה על כל החוקים במדינה, אך הם ודאי יכולים להחליט לבדוק את ההשפעה המגדרית של כל החלטה שהם מקבלים במקום העבודה, שההתנהלות שלו משמעותית לא רק לעבודה עצמה, אלא לחיים שלנו בכלל.

עובדים ומילואים

בימים אלה נושא הקריאה למילואים נמצא בכותרות, כמו שקורה בכל פעם שיש הסלמה במצב הבטחוני. כאשר לא מדובר בצוי שמונה, מי שמשרת במילואים יודע שרוב הסיכויים שהזימון הבא למילואים יגיע במועד שלא כל כך נוח לו. וגם אם המועד נוח למי שנקרא למילואים, רוב הסיכויים שהוא לא יהיה נוח למעביד שלו או שלה. יש מעבידים שתומכים יותר בשירות במילואים ויש כאלה שפחות. אבל גם בין אלה שפחות תומכים, יש כאלה שלא מסתפקים בלעקם את הפרצוף או בלבקש מהעובד להגיש בקשה לדחיית המילואים, ומרחיקים עד כדי פיטורי העובד או אי קבלתו לעבודה בגלל שירות המילואים.

על פי נתוני נציבות שוויון הזדמנויות בעבודה, 5% מהפניות הנעשות אל הנציבות הן פניות בטענה של אפליה על רקע מילואים.