ועוד מחשבה על שביתת האחיות בתקופת טרום בחירות

חלק ניכר מנימוקי האחים והאחיות לשביתה היה תלונתם על כך שהמדינה לא פתחה מספיק מסגרות טיפוליות ואינפוזיות כפי שהם טוענים כי התחיבה לעשות, על כך שאין מגבילים את התפוסה במתקני האשפוז השונים, ועל כך שאין מספיק אחים ואחיות. ניתן אמנם להבין את האינטרס של האחים והאחיות בכל אלה, שכן אלו הם גורמים עקיפים לעומס הגדול המוטל עליהם ומקשים על עבודתם. אולם מבט נוסף מעלה כי מדובר בטענה על פגיעה במקבלי השירותים הרפואיים, ובשורה התחתונה, בתלונה על אי הקצאת תקציבים מספיקים לא רק לתנאי העבודה של האחים והאחיות אלא למערכת הבריאות בכלל.
הגבול בין שביתה בגין תנאי עבודה לבין שביתה פוליטית, שהיא שביתה המכוונת כנגד המדינה ומטרתה להשיג יעדים שאינם נוגעים לתנאי העבודה הפרטניים של העובדים השובתים, הוא דק, במיוחד כאשר המדינה היא המעביד. הלכה למעשה, רוב השביתות הפוליטיות הן שביתות כלכליות במהותן. שביתת האחים והאחיות הופנתה גם כנגד המדיניות הכלכלית של המדינה, היינו חלוקת התקציבים וסדרי העדיפויות. הטענות בדבר העומד במחלקות, מחסור במתקנים ובתקני כח אדם, משפיעים כאמור גם על איכות חייהם של האחים והאחיות, אבל יותר מכך משפיעים על איכות חייו של ציבור החולים ומקבלי השירותים הרפואיים.

שביתת האחיות- מורה נבוכים

כמעט כולנו נאלצים לנהל משא ומתן על תנאי ההעסקה, אם שלנו ואם של מי שאנחנו מעסיקים. מהאחיות זה דרש 17 ימים של שביתות והפגנות, ומשא ומתן לילי ממושך. בסופו של דבר, רגע לפני סוף העולם, נחתם הסכם קיבוצי חדש בין האוצר לבין האחיות.

על מה היתה השביתה?
יחסי העבודה במגזר הציבורי מוסדרים בהסכמים קיבוציים. הסכמים קיבוציים הם הסכמים שנחתמים בין ארגון העובדים, במקרה הזה ארגון האחיות, לבין המעסיקים, במקרה הזה בתי החולים וחלק מקופות החולים. ההסכמים הקיבוציים קובעים את תנאי השכר, תנאי העבודה, וכל התנאים הנלוים, החובות והזכויות של העובדים והמעבידים.
הסכמים קיבוציים המסדירים את שכר העבודה נחתמים בדרך כלל לתקופות קצובות של מספר שנים, ולקראת תום ההסכם מתחילים הצדדים במשא ומתן על הסכם חדש לתקופה נוספת של מספר שנים. ההסכם המסדיר את תנאי השכר של האחיות נחתם בינואר 2011 ותקף עד סוף שנת 2012. מזה מספר חודשים מצויים האחים והאחיות במשא ומתן עם המדינה לגבי חתימה על הסכם חדש, אלא שלטענתם המדינה לא מנהלת את המשא ומתן ברצינות הראויה, לא קשובה לקשיים שהם מציגים בפניה לענין העומס בו הם עובדים בשל המחסור בכח אדם והמחסור במסגרות אשפוז וטיפול מתאימות, ולא נותנת מענה לחששותיהם לגבי נטישה של המקצוע. האחים והאחיות חשים שהמדינה אינה נוהגת בתום לב ויוצרת סחבת במשא ומתן.

האם זו שביתה חוקית?
כאשר המשא ומתן על חתימת הסכם קיבוצי אינו מצליח או מבושש, לארגון העובדים יש זכות לנקוט בצעדים ארגוניים.

לא תמיד כדאי להיות נחמדים

הליך פיטורים הוא מטבעו הליך לא נעים לאף אחד מהצדדים. הרבה מעבידים מנסים להמתיק את הגלולה, אך מגלים בדרך הקשה שבעצם לא משתלם להיות נחמדים. למה הכוונה?

הרבה פעמים, כאשר מעבידים מחליטים לפטר עובד, הם נמנעים מלומר לו שהם לא מרוצים ממנו ושהפיטורים הם על רקע חוסר שביעות מקצועי. במקום, הם מסתתרים מאחורי התירוץ של צמצומים או טעמים כלכליים. או שגם כאשר הם כבר אומרים שהם לא מרוצים מעבודתו של העובד, במכתב הפיטורים הם לא כותבים זאת ומשתמשים שוב בתירוץ של צמצומים. בדרך כלל זה נעשה מכוונה טובה ומרצון שלא לפגוע בעובד, ולפעמים זה נעשה כדי להתחמק מעימות עם העובד או מדיון עימו בטענות נגדו.