למקרה ששכחנו- על חשיבותו השימוע המסודר

אחד הכללים החשובים ביותר בעריכת שימוע לעובד לפני שמקבלים החלטה על פיטוריו הוא שהשימוע יערך בלב פתוח ובנפש חפצה. מאחורי הססמאות האלו מסתתר הרעיון שמי שעורך את השימוע יהיה באמת פתוח לשמוע את שנאמר ולא נעול על החלטתו. מטבע הדברים, כאשר מזמינים עובד לשימוע, זה לא נעשה בחלל ריק, אלא על רקע מחשבות או כוונות שיש למעביד. בתי הדין לעבודה מבחינים בין "דעה מוקדמת"- הדעה שיש לעורכי השימוע על העובד, ואשר אלמלא דעה זו לא היו מזמינים אותו לשימוע; ובין "דעה קדומה"- שהיא למעשה החלטה שהתקבלה טרם השימוע.
במקרה אשר נדון לאחרונה בבית הדין לעבודה (סע"ש 39600-02-13), טען העובד כי עצם זה שהשימוע נערך רק בפני הממונה עליו אשר עימה הוא אינו מסתדר ואשר היא אשר רוצה לפטרו, יצר דעה קדומה לגביו ולכן פסל את השימוע.