הפרדה בתלוש של שכר בסיס ושעות נוספות משקפת את הסכמת הצדדים

כאשר סוכם עם העובדת על תמורה כוללת בגין כל שעות עבודתה, יש לכך תוקף רק אם נעשתה הפרדה בין שני הרכיבים הללו בתלוש השכר. כאשר אין מחלוקת שכך סוכם, אין המדובר בפיצול מלאכותי אלא שיקוף רצון הצדדים.

 במקרה אשר נדון בבית הדין הארצי לעבודה, נדונה שאלת תשלום שכר כולל בגין עבודה בשעות נוספות. לא היתה מחלוקת כי השכר שסוכם עם העובדת סוכם שישולם לה בגין כל שעות עבודתה. אלא שבתחילה, עד שנת 2009, נרשם התשלום בתלוש השכר כשכר כולל (כשורה אחת בתלוש), ורק מאז 2009 שונה הרישום בתלוש השכר, כך שהשכר פוצל לשכר בסיס ולגמול שעות נוספות. העובדת טענה כי המדובר בפיצול מלאכותי, ואילו החברה טענה כי זה משקף את הסכמת הצדדים.

בית הדין הארצי לעבודה קבע

פיצוי של 10 משכורות על פיטורים שלא כדין

עובד אשר פוטר בגיל מבוגר ועל רקע מצבו הבריאותי זככה לפיצוי של 10 משכורות בגין פגמים בהליך השימוע והפיטורים.

בית הדין לעבודה בתל אביב[1] נדרש למקרה של עובד אשר הועסק במוסך הנתבעת משך כ-12 שנה, ותפקידו האחרון היה נציג קבלת לקוחות. סמוך לאחר שהעובד סיפר למעסיקיו שהוא סובל מקוצר נשימה ועייפות במאמץ, ולכן הוא עתיד לעבוד ניתוח להחלפת מסתם, הוא זומן לשימוע לקראת פיטורים, בטענה לירידה בתפוקות בחודשים האחרונים. בית הדין קבע כי מצבו הבריאותי של התובע מגביל באופן מהותי את תפקודו בתחומי חייו, ולכן מהווה "מוגבלות" (גם אם זמנית) כמשמעה בחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות.