חיוב בתשלום שעות נוספות לפי חישוב בפועל לעבוד שקיבל גמול גלובלי

בבית הדין הארצי לעבודה⁽²⁾ נדון ענינו של עובד שקיבל תשלום בגין שעות נוספות גלובליות, וטען שבפועל עבד יותר שעות מאשר השעות המכוסות תחת הגמול הגלובלי. העובד טען שהגמול הוא פיקטיבי ושיש לשלם לו שעות נוספות בגין כל השעות הנוספות שעבד בפועל, בהתעלם מהגמול הגלובלי שכבר שולם לו.
בית הדין לא קיבל את הטענה שהגמול הוא פיקטיבי, בין היתר מאחר והוא הוסכם מראש בהסכם העבודה, פורט בתלוש, והעובד עבד בפועל שעות נוספות. אבל, בית הדין כן קבע כי יש לוודא כי הגמול הגלובלי מכסה את כל השעות שנעשו בפועל. בהתאם להלכה הפסוקה, שעה שגמול שעות נוספות גלובלי אינו עומד בתנאים שנקבעו לכך על מנת שהוא ייחשב למיצוי הזכות, הרי שאותו גמול יבוא על חשבון הזכות ולא במקומה. 
העובד טען שיש לבצע את הבדיקה מדי חודש ולא על בסיס מצטבר, ובחודשים בהם הגמול הגלובלי לא מכסה את מספר השעות שעבד, יש לשלם לו את ההפרש. בית הדין קבע שהעובד לא יכול להנות מכל העולמות, ומצד אחד לא להשיב את מה שקיבל ביתר בחודשים בהם עבד פחות שעות מאלה שהוגדרו במכסה הגלובלית, ומצד שני לקבל תוספת בחודשים בהם עבד יותר. 

[2] ע"ע 10341-12-20 לאוניד גל – סיסמופ טכנולוגיות בע"מ

מתי מענה למסרונים ולשיחות בסלולרי ייחשב כשעות עבודה

בית הדין דן בתביעה של עובדת שנדרשה לענות להודעות טקסט ולשיחות בסלולרי בשעות הערב, וטענה כי המדובר בשעות עבודה המזכות אותה בתשלום שעות נוספות. 

בבית הדין האזורי לעבודה בתל אביב[1] נדונה תביעתה של עובדת לפיצויי בגין עבודה בשעות נוספות שביצעה לטענתה באמצעות מכשיר הטלפון הסלולרי שלה. העובדת הועסקה כעורכת דין בחברה העוסקת ביזמות נדל"ן ותמ"א 38, והיא טענה שנדרשה לזמינות מוחלטת, ועל כן נאלצה לעבוד פעמים רבות "משעות הבוקר המוקדמות ועד לשעות הלילה המאוחרות, וגם עד חצות הלילה". בנוסף, לטענתה, התקשרו אליה מעסיקיה בכל שעה של היום והלילה, לרבות בסופי שבוע, ולרבות בימי חופשה ומחלה. העובדת טענה כי יש לראות את המענה שלה לפניות האלה כשעות עבודה, בגינן היא זכאית לגמול עבודה בשעות נוספות.

סוגיית מענה למסרונים ושיחות בסלולרי מחוץ לשעות העבודה טרם נדונה בהליך משפטי בישראל ולכן בית הדין פונה למאמר[2] של שופטת בית הדין הארצי לעבודה, חני גנדלר אופק. במאמר המצוטט בפסק הדין סוקרת המחברת פסק דין אמריקאי ממדינת אילינוי, הקובע את הכללים הנדרשים על מנת שזמן העבודה במכשיר הסלולרי ייחשב זמן עבודה:

הפרדה בתלוש של שכר בסיס ושעות נוספות משקפת את הסכמת הצדדים

כאשר סוכם עם העובדת על תמורה כוללת בגין כל שעות עבודתה, יש לכך תוקף רק אם נעשתה הפרדה בין שני הרכיבים הללו בתלוש השכר. כאשר אין מחלוקת שכך סוכם, אין המדובר בפיצול מלאכותי אלא שיקוף רצון הצדדים.

 במקרה אשר נדון בבית הדין הארצי לעבודה, נדונה שאלת תשלום שכר כולל בגין עבודה בשעות נוספות. לא היתה מחלוקת כי השכר שסוכם עם העובדת סוכם שישולם לה בגין כל שעות עבודתה. אלא שבתחילה, עד שנת 2009, נרשם התשלום בתלוש השכר כשכר כולל (כשורה אחת בתלוש), ורק מאז 2009 שונה הרישום בתלוש השכר, כך שהשכר פוצל לשכר בסיס ולגמול שעות נוספות. העובדת טענה כי המדובר בפיצול מלאכותי, ואילו החברה טענה כי זה משקף את הסכמת הצדדים.

בית הדין הארצי לעבודה קבע

תשלום פיצויי פיטורים על רכיב שעות נוספות גלובליות

מעסיקים רבים משלמים לעובדיהם רכיב של שעות נוספות גלובליות, באופן קבוע, במטרה לשמור על עלויות העסקה קבועות ללא תלות בהיקף העבודה של העבודים בפועל. ככלל, על פי הגדרת החוק, תשלום בגין עבודה בשעות נוספות אינו חלק מהשכר הקובע לצורך חשיוב פיצויי פיטורים. אל בית הדין לעבודה הגיע מקרה בו טענה עובדת [1]  כי תשלום "ש.נ. גלובאליות" אשר שולם לה מדי חודש צריך להיכלל בשכר הקובע לצורך חישוב פיצויי הפיטורים שלה.

ההלכה המשפטית הינה כי "המבחן העיקרי שנקבע לפירוש מושג 'המשכורת הקובעת' … והכרעה בשאלה אם רכיב שכר מהווה תוספת אמיתית (ולא פיקציה) או 'חלק מהשכר הרגיל' הוא, האם התשלום (של התוספת) מותנה בתנאי או בגורם מיוחד, ותלוי בכך שמי שבו מדובר, מתקיים בו אותו תנאי או גורם". עוד נפסק, כי לא ניתן ללמוד מהכינוי שניתן לאותו רכיב והעובדה שהסכום הכלול בשכר מכונה כ"תוספת" בשם כזה או אחר, אינו קובע את מהותו של אותו סכום.

שעות טיסה כשעות עבודה; ותשלום שעות נוספות

בית הדין הארצי הפך את פסק דינו של בית הדין האזורי לעבודה, וקבע כי שעות טיסה אינן זמן עבודה המזכה בשכר. בנוסף, עובד שמרבית עבודתו נעשתה מחוץ לחצרי המעסיק, אצל לקוחות, והוא נמדד לפי תפוקות, עדיין זכאי לתשלום שעות נוספות.

התובע בתיק זה נדרש במסגרת עבודתו לנסיעות עבודה לחו"ל. בית הדין האזורי לעבודה קבע כי שעות הטיסה עצמן הן שעות עבודה המזכות את העובד בשכר, ועל כך הוגש ערעור זה לבית הדין הארצי לעבודה. בית הדין הארצי סבר כי שעות הטיסה הן כמו שעות הנסיעה אל מקום העבודה ובחזרה ממנו. החוק מגדיר שעות עבודה כזמן שבו עומד העובד לרשות העבודה. בזמן הנסיעה אל ומהעבודה העובד אינו עומד לרשות העבודה, וכך גם בשעות הטיסה, ולכן נקבע כי אין לראות בזמן הטיסה כזמן עבודה. חשוב לשים לב שבית הדין הארצי סייג את קביעתו לנסיבות הספציפיות של התיק, כאשר הוגדר מראש בהסכם העבודה שהעובד יידרש לנסיעות לחו"ל והוא התחייב בהסכם העבודה לבצע את העבודה בכל מקום בו החברה מנהלת את עסקיה, ובית הדין ציין במפורש כי יתכן ובמקרה אחר התוצאה תהיה שונה.

מיהו עובד אשר לא ניתן לפקח על שעות עבודתו?

רק מקרים חריגים בהם אין כל אפשרות לפיקוח יוחרגו מתחולת חוק שעות עבודה ומנוחה. גם על עובדים שעבודתם נעשית מחוץ לחצרי המעביד אפשר לפקח. גם דיווח על בסיס אמון הוא אפשרות לפיקוח.

בבית הדין הארצי לעבודה נדון ערעורו של עובד אשר עבד כנהג של משאית ואשר קיבל שכר חודשי גלובלי וטען כי הוא זכאי לגמול שעות נוספות. התובע הועסק כנהג של חלוקת מוצרים חקלאיים (פירות) במרכזים לוגיסטיים של רשות שיווק במרכז הארץ, וזאת באמצעות משאית עם ארגז קרור. במשאית הותקנה מערכת איתוראן. המעסיקה טענה כי מאחר וכל עבודתו של התובע נעשית מחוץ לחצרים, מאחר והתובע חופשי לקבוע את סדר יומו ושעות עבודתו, מאחר והמשאית עליה עבד התובע עמדה לרשותו גם מעבר לשעות עבודתו ומאחר והוא עבד במתכונת לא קבועה ובשעות משתנות, הרי שלא ניתן לפקח על שעות עבודתו, ולכן העובד אינו זכאי לגמול שעות נוספות.

שעות טיסה כשעות עבודה

נושא חישוב שעות העבודה של עובדים הנדרשים לטוס לחו"ל במסגרת עבודתם מטריד מעסיקים רבים. חוק שעות עבודה ומנוחה הוא חוק מיושן יחסית, שלעיתים אינו ערוך להתמודד עם צורות העבודה המודרניות, ולכן תלויים המעבידים בפסיקת בתי הדין לעבודה בענין.
במקרה שנדון בפני בית הדין האזורי לעבודה (ס"ע 22978-06-10, יתיר זלוסקי – אדוונטק טכנולוגיות (אפלט) בע"מ), הגיש רואה חשבון תביעה לתשלום שעות נוספות. הוא טען כי בחישוב שעות עבודתו יש לקחת בחשבון גם את השעות בהן נדרש לנסוע לחו"ל, ובכלל זה את זמן הנסיעה אל ומשדה התעופה, השהייה בשדה, זמן הטיסה, וזמן הנסיעה אל ומהשדה בחו"ל אל המשרדים או המלון בחו"ל.

שעות נוספות- מי באמת מוחרג מהחוק?

הפעם אני רוצה לנפץ כמה מיתוסים לגבי שעות נוספות ובמיוחד לגבי העובדים הפטורים מהחוק ולא זכאים לתשלום שעות נוספות.

קודם כל, מה אומר החוק?

חוק שעות עבודה ומנוחה קובע כי בגין עבודה בשעות נוספות צריך לשלם לעובדים גמול מיוחד, מעבר לשכר הרגיל או החודשי שלהם (התשלום צריך להיות של 125% בגין שתי השעות הנוספות הראשונות ו-150% בגין כל שעה נוספת מעבר לכך). בנוסף, יש סעיף בחוק שקובע שהחוק לא יחול על אוכלוסיות מיוחדות כדוגמת דיילי אויר, ימאים, עובדי שירותי הביטחון, והסעיף המפורסם הקובע שהחוק לא יחול על מי שמועסקים בתפקידי הנהלה בכירים ומי שמועסקים בתפקידים הדורשים מידה מיוחדת של אמון אישי.