גם עובדת שפוטרה בשל שקר והפרת אמון זכאית לפיצויי פיטורים והודעה מוקדמת

בבית הדין הארצי לעבודה⁽¹⁾ נדון ערעור על פסק דין של בית הדין האזורי בו נדונה שאלת זכאותה לפיצויי פיטורים של עובדת שפוטרה בשל שקר והפרת אמונים. העובדת עבדה כמזכירה אצל המערער, המנהל משרד עורכי דין. העובדת עבדה כ-22 שנה, ופוטרה לאלתר, לאחר ששיקרה למערער לגבי מטלה שלא ביצעה. העובדת לא הכחישה בבית הדין כי אכן לא אמרה אמת; גם לא הכחישה כי נהגה לשבת בחוסר מעש לפחות בחלק מזמן היעדרותו של הבוס מהמשרד; וגם כאשר נשאלה לגבי אירועים ספציפיים בהם נצפתה בדיעבד מבצעת בזמן העבודה פעולות שאינן קשורות לעבודה, אישרה זאת ומצאה לכך הסברים כאלה ואחרים.
בית הדין שוכנע כי העובדת פוטרה מחמת הפגיעה הקשה באמון שחש המערער לאחר שנות עבודה רבות במהלכן סבר כי היא מקדישה את כל מרצה וזמנה לעבודתה במשרדו, וכאשר מבחינתו אי אמירת אמת מהווה פגיעה בלתי הפיכה ביחסי האמון הנדרשים במסגרת יחסי העבודה (ודאי בעבודה מסוג זה, המושתתת על אמון ומערכת יחסים קרובה).   
 עם זאת, גם בטעמי הפיטורים האלה אין בהם, בהתחשב במכלול הנסיבות לרבות תקופת העסקתה הארוכה, כדי להצדיק שלילה של פיצויי פיטורים ו/או הודעה מוקדמת. בית הדין מזכיר את ההלכה המשפטית, לפיה הפיטורים כשלעצמם, אף תוך כדי תשלום פיצויי פיטורים, הם עונש, ולכן אין לשלול מהעובדת את ההודעה המוקדמת או את פיצויי הפיטורים.
בנוסף, קובע בית הדין כי נפל פגם משמעותי בהליך הפיטורים משלא נערך שימוע מסודר לעובדת. מחד, ניתן להבין את סערת הרגשות בה היה נתון המערער בשל מה שנתפס בעיניו כהפרת אמונים, כאשר נתן לעובדת הזדמנות מסוימת למתן הסברים. מאידך, הזדמנות זו לא הייתה מספקת בהתאם לדרישות הפסיקה, והדברים נכונים ביתר שאת בהתחשב בתקופת עבודתה הארוכה ובסוג הטענות שיוחסו לה. בשקלול הדברים, בית הדין הארצי קבע כי העובדת זכאית לפיצוי בשל אי קיום שימוע מסודר בסך של 30,000 ₪ בלבד (בית הדין הארצי הפחית את הסכום שפסק בית הדין האזורי ברכיב זה, שהיה 70,000 ₪).

—————————————————[1] ע"ע 40806-03-21 עו"ד אמיר גאנם – בת שבע חן

התפטרות עובדת בהריון בשל נסיבות בהן לא ניתן לדרוש ממנה להמשיך ולעבוד דינה כפיטורים אסורים

כידוע, חוק עבודת נשים אוסר על פיטוריהן של עובדות בהריון, אך אינו מגביל את התפטרותן. בתביעה שהתנהלה בבית הדין האזורי לעבודה בתל אביב[1], נדון ענינה של עובדת משק בית אשר התפטרה בעת היותה בהריון, וטענה להתפטרות בדין מפוטרת. העובדת טענה כי מאחר והמעסיקה גרמה לה להתפטר על ידי יצירת נסיבות שאינן מאפשרות את המשך עבודתה, המדובר למעשה בפיטורים, והפיטורים אינם חוקיים. לכן היא ביקשה לחייב את המעסיקה לשלם לה את שכרה בגין יתרת תקופת ההריון עד מועד הלידה המשוער, וכן במשך 60 הימים שלאחר חופשת הלידה בהם היא מוגנת מפיטורים.

לגרסת התובעת, מהרגע בו היא הודיעה למעסיקה שלה שהיא בהריון, היחס של הנתבעת אליה השתנה, היא הייתה משפילה ומעליבה אותה, מתנכלת לה ומעירה הערות מפלות, כאשר היא אף ניסתה לשכנע אותה לעבור הפלה. בשלב מסוים המעסיקה אף הזמינה את העובדת לשימוע לפני פיטורים, ובמהלך השימוע רבו השתיים והמעסיקה צעקה על העובדת שהיא שקרנית. בעקבות השימוע, העובדת הודיעה שהיא מתפטרת, בדין מפוטרת, לגישתה בשל נסיבות שבהן לא ניתן לדרוש ממנה להמשיך לעבוד.

ההתנהגות הפוגענית של המעסיקה בגינה התפטרה העובדת כללה: כאשר התובעת הודיעה על הריון, ניסתה הנתבעת לשכנע אותה לבצע הפלה, והסבירה לה שהיא עצמה עברה את התהליך ומדובר ב"הליך פשוט"; אמירה לפיה "אתם עדות המזרח מביאים ילדים בלי לחשוב", תוך הוספה כי אין לגפנית כסף כדי לגדל עוד ילד ולממן לו לימודי תואר; אמירה לפיה היא לא מבינה כיצד בן הזוג של התובעת מסכים להריון, מפאת גילו; אמירות לפיהן אחרי שהתובעת תסיים לעבוד, היא תחפש עובדת בלי ילדים; אמירה: "לפני שתשמיני תנקי פה".

תשלום פיצויי פיטורים על רכיב שעות נוספות גלובליות

מעסיקים רבים משלמים לעובדיהם רכיב של שעות נוספות גלובליות, באופן קבוע, במטרה לשמור על עלויות העסקה קבועות ללא תלות בהיקף העבודה של העבודים בפועל. ככלל, על פי הגדרת החוק, תשלום בגין עבודה בשעות נוספות אינו חלק מהשכר הקובע לצורך חשיוב פיצויי פיטורים. אל בית הדין לעבודה הגיע מקרה בו טענה עובדת [1]  כי תשלום "ש.נ. גלובאליות" אשר שולם לה מדי חודש צריך להיכלל בשכר הקובע לצורך חישוב פיצויי הפיטורים שלה.

ההלכה המשפטית הינה כי "המבחן העיקרי שנקבע לפירוש מושג 'המשכורת הקובעת' … והכרעה בשאלה אם רכיב שכר מהווה תוספת אמיתית (ולא פיקציה) או 'חלק מהשכר הרגיל' הוא, האם התשלום (של התוספת) מותנה בתנאי או בגורם מיוחד, ותלוי בכך שמי שבו מדובר, מתקיים בו אותו תנאי או גורם". עוד נפסק, כי לא ניתן ללמוד מהכינוי שניתן לאותו רכיב והעובדה שהסכום הכלול בשכר מכונה כ"תוספת" בשם כזה או אחר, אינו קובע את מהותו של אותו סכום.

תשלום פיצויי פיטורים ליועצת עצמאית- למרות שלא התקיימו יחסי עובד ומעביד

אל בית הדין לעבודה בבאר שבע פנתה רופאה של קופת חולים מאוחדת , וטענה כי היא בעצם עובדת שכירה של הקופה, ולכן זכאית לזכויות כשל עובדת, וזאת למרות שבהסכמה בין הצדדים הוגדר מעמדה של הרופאה כעצמאית, וכך אף שולמה לה התמורה מדי חודש.
הרופאה סיפקה שירותים לקופת חולים מאוחדת במשך 33 שנה, ובעשרים השנים
האחרונות עיקר הכנסתה בא מהקופה. ההתקשרות הופסקה ביוזמת הקופה לאור הגיעה
של הרופאה לגיל פרישה.
בית הדין בחן את נסיבות הענין וקבע כי לא התקיימו יחסי עובד ומעביד בין הרופאה לבין הקופה, והמעמד האמיתי שלה היה אכן מעמד של נותן שירותים עצמאי.

מתי שינוי מקום העבודה מאפשר התפטרות בדין מפוטר

לעיתים קרובות אנו נתקלים בשאלה מה נחשב כ"הרעת תנאים מוחשית", כזו המזכה את העובד בזכות להתפטר בדין מפוטר ולקבל פיצויי פיטורים כאילו פוטר.
במקרה שנדון בבית הדין לעבודה בתל אביב (ס"ע 19071-07-12 ניסים שביט – שלמה רשת מוסכים ושירותי דרך בע"מ), נדרש בית הדין להכריע בתביעה כזו. בתביעה הזו, התובע עבד כמעט ארבע שנים אצל הנתבעת, כשזו העבירה את משרדיה מפתח תקוה לניר צבי. החברה הציעה לעובד להגיע לצומת מרכזית בדרך ומשם לנסוע עם המנכ"ל או מנהלת אחרת, שיאספו אותו עם רכבם (התובע סירב להצעה זו). היא גם הציעה לו להגיע באמצעות הסעה מאורגנת, אבל זו לא הביאה ואספה אותו מביתו אלא ממקום מרכזי, ומשם ולשם היה חייב העובד לנסוע באוטובוס נוסף.

גם מעובדת המאחרת ומתחצפת אי אפשר לשלול פיצויי פיטורים

כל מנהל נתקל לפחות פעם אחת בהיסטוריה בעובד המעצבן, זה שחושב שהוא יכול לעשות מה שהוא רוצה ולצאת מזה בשלום, ובמיוחד כאלה שמנסים לגרום למעביד לפטר אותם כדי לקבל את פיצויי הפיטורים. לפתחו של בית הדין לעבודה בתל אביב (תעא 3075/10 מהטם סינקה נ' סער בטחון בע"מ) הגיע ענינה של עובדת שנהגה לאחר לעבודתה באופן שיטתי. וכאילו לא די בכך, כשהעירו לה על איחורים אלה, היא השיבה כי אינה יכולה להבטיח כי תפסיק לאחר כי היא גרה רחוק. בשל איחוריה של העובדת נגרמו למעביד נזקים כספיים, כדוגמת קנסות שהוטלו על המעביד על ידי הלקוחות שקיבלו ממנו שירותי שמירה. המעביד לא השלים עם ההתנהגות הזו, ופיטר את העובדת, וביקש גם לשלול ממנה את פיצויי הפיטורים.