הבחירות לרשויות המקומיות

ביום 27.2.24 יתקיימו הבחירות לרשויות המקומיות.

יום הבחירות לרשויות המקומיות הוא יום שבתון (כמו יום הבחירות לכנסת), בתחומן של המועצות האזוריות והרשויות המקומיות שהבחירות נערכות בהן. הזכאות ליום השבתון היא גם למי שמתגוררים וגם למי שעובדים בשטחה של מועצה מקומית שנערכות בה בחירות. כלומר- מי שמתגורר בישוב שיש בו בחירות מקומיות- זכאי ליום שבתון; וגם מי שמקום העבודה שלו הוא ביישוב שיש בו בחירות מקומיות- זכאי ליום שבתון. כך למשל, עובד המתגורר ביישוב שפונה בשל המלחמה, ואשר ביישובו לא מתקימות כעת בחירות, אך מקום העבודה שלו נמצא ביישוב שמתקיימות בו בחירות מקומיות- זכאי ליום שבתון.

גם עובדת שפוטרה בשל שקר והפרת אמון זכאית לפיצויי פיטורים והודעה מוקדמת

בבית הדין הארצי לעבודה⁽¹⁾ נדון ערעור על פסק דין של בית הדין האזורי בו נדונה שאלת זכאותה לפיצויי פיטורים של עובדת שפוטרה בשל שקר והפרת אמונים. העובדת עבדה כמזכירה אצל המערער, המנהל משרד עורכי דין. העובדת עבדה כ-22 שנה, ופוטרה לאלתר, לאחר ששיקרה למערער לגבי מטלה שלא ביצעה. העובדת לא הכחישה בבית הדין כי אכן לא אמרה אמת; גם לא הכחישה כי נהגה לשבת בחוסר מעש לפחות בחלק מזמן היעדרותו של הבוס מהמשרד; וגם כאשר נשאלה לגבי אירועים ספציפיים בהם נצפתה בדיעבד מבצעת בזמן העבודה פעולות שאינן קשורות לעבודה, אישרה זאת ומצאה לכך הסברים כאלה ואחרים.
בית הדין שוכנע כי העובדת פוטרה מחמת הפגיעה הקשה באמון שחש המערער לאחר שנות עבודה רבות במהלכן סבר כי היא מקדישה את כל מרצה וזמנה לעבודתה במשרדו, וכאשר מבחינתו אי אמירת אמת מהווה פגיעה בלתי הפיכה ביחסי האמון הנדרשים במסגרת יחסי העבודה (ודאי בעבודה מסוג זה, המושתתת על אמון ומערכת יחסים קרובה).   
 עם זאת, גם בטעמי הפיטורים האלה אין בהם, בהתחשב במכלול הנסיבות לרבות תקופת העסקתה הארוכה, כדי להצדיק שלילה של פיצויי פיטורים ו/או הודעה מוקדמת. בית הדין מזכיר את ההלכה המשפטית, לפיה הפיטורים כשלעצמם, אף תוך כדי תשלום פיצויי פיטורים, הם עונש, ולכן אין לשלול מהעובדת את ההודעה המוקדמת או את פיצויי הפיטורים.
בנוסף, קובע בית הדין כי נפל פגם משמעותי בהליך הפיטורים משלא נערך שימוע מסודר לעובדת. מחד, ניתן להבין את סערת הרגשות בה היה נתון המערער בשל מה שנתפס בעיניו כהפרת אמונים, כאשר נתן לעובדת הזדמנות מסוימת למתן הסברים. מאידך, הזדמנות זו לא הייתה מספקת בהתאם לדרישות הפסיקה, והדברים נכונים ביתר שאת בהתחשב בתקופת עבודתה הארוכה ובסוג הטענות שיוחסו לה. בשקלול הדברים, בית הדין הארצי קבע כי העובדת זכאית לפיצוי בשל אי קיום שימוע מסודר בסך של 30,000 ₪ בלבד (בית הדין הארצי הפחית את הסכום שפסק בית הדין האזורי ברכיב זה, שהיה 70,000 ₪).

—————————————————[1] ע"ע 40806-03-21 עו"ד אמיר גאנם – בת שבע חן

העסקת א.נשים עם מוגבלויות

לרגל היום הבינלאומי לשוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות המצוין היום (שלישי) ברחבי העולם, רציתי להזכיר את החובות החלות על מעסיקים בכל הנוגע להעסקת א.נשים עם מוגבלויות.

חוק שוויון הזדמנויות לאנשים עם מוגבלויות אוסר על מעסיקים להפלות אדם עם מוגבלות על רקע מוגבלותו, ומנחה להתייחס אליו באופן שווה בכל שלבי התעסוקה הקיימים: קבלה לעבודה, תנאי עבודה, קידום, הכשרה, פיטורים וכדומה. איסור האפליה כאמור כולל בחובו גם את החובה לבצע התאמות אשר נדרשות על מנת לאפשר את העסקתו של האדם בעל המוגבלות. ההתאמות צריכות להיות סבירות וכאלה שאינן מטילות על מהעסיק נטל בלתי סביר.

"אדם עם מוגבלות" מוגדר בחוק כאדם עם לקות פיסית, נפשית או שכלית לרבות קוגניטיבית, קבועה או זמנית, אשר בשלה מוגבל תפקודו באופן מהותי בתחום אחד או יותר מתחומי החיים העיקריים.

לפני כחמש שנים, בספטמבר 2014, פורסם צו הרחבה לעידוד והגברת התעסוקה של אנשים עם מוגבלות.

צו ההרחבה שאתם לא מכירים ואולי חל עליכם

מעסיקים רבים אינם מודעים לכך, אבל הם כנראה כפופים להוראותיו של צו הרחבה שמחייב אותם בהענקת זכויות מיטיבות לעובדים. גם מק'דונלדס לא חשבה שהיא כפופה לצו הזה, אבל בימים אלה אושרה נגדה תביעה ייצוגית שקובעת שהצו חל עליה ומחייב אותה.

בתביעה הייצוגית נגד מק'דונלדס עלתה שוב שאלת תחולתו של צו ההרחבה בענפי היבוא, היצוא, המסחר והשירותים. המדובר בצו הרחבה שקובע שהוראות הסכמים קיבוציים מסוימים שנחתמו בין לשכת המסחר לבין ההסתדרות חלים על מעסיקים באזור המרכז ("בין חדרה לגדרה"). מעסיקים רבים אינם מודעים להוראותיו של צו זה ואינם מקיימים אותן. צו הרחבה זה, אשר פורסם בשנת 1988, חל על מעסיקים בתחומי היבוא, היצוא, המסחר בסיטונות והשירותים, הפועלים ברשימה ארוכה של ענפים המפורטים בצו וכפי שעודכנו בהמשך. בעבר היתה מחלוקת האם הצו חל על מי ש"נותנים שירותים" בענפים הללו, אך פסיקת בית הדין הארצי לעבודה משנת 2015 קבעה כי גם נותני שירותים בענפים הנכללים בצו כפופים להוראות צו ההרחבה. (את רשימת הענפים עליהם חל צו ההרחבה אפשר למצוא גם באתר של משרד העבודה. כאן יש את הרשימה המקורית, אשר עודכנה עם השנים).

צו הרחבה זה קובע זכויות עדיפות לעובדים עליהם הוא חל, כמו למשל חובת ביטוח פנסיוני עם תנאים מיטיבים ביחס לצו ההרחבה הכללי במשק לביטוח פנסיוני; יום בחירה בתשלום; מכסת חופשה עדיפה על זו הקבועה בחוק; ועוד.

פורסם צו הרחבה המגדיל את ההפקדות לפנסיה

לפני כמה ימים נחתם צו הרחבה על ההסכם הקיבוצי אשר הסדיר את העלאת שיעורי ההפקדות לביטוח הפנסיוני, כתחליף לתיקון 12 לחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל), התשס"ה-2005 ("חוק קופות הגמל"). מטרת צו ההרחבה- קביעת שיעורי הפקדות אחידים ללא תלות במוצר הפנסיוני שבחר העובד (ביטוח מנהלים או קרן פנסיה).

כפי שעדכנו בעבר, באוגוסט 2015 נחקק תיקון 12 לחוק קופות הגמל, אשר צפוי היה להיכנס לתוקף בחודש פברואר 2016. התיקון לחוק קבע כי לא ניתן לקבוע שיעורי הפקדות שונים לקרן פנסיה ולביטוח מנהלים; וכי אם נקבע כי המעסיק יפקיד בגין העובד "עד 2.5% בגין ביטוח אובדן כושר עבודה", העובד זכאי למלוא אותם 2.5%, ולא רק לעלות בפועל של הרכיב הזה למעסיק.

הוראות התיקון יצרו אי בהירות גדולה לגבי אופן יישומו, וכן לא התיישבו עם הוראות נוספות בקשר עם חובת ביטוח פנסיוני. בעקבות דין ודברים בין ארגוני העובדים, המעסיקים, והאוצר, נחתם הסכם קיבוצי (אשר תוקן בהמשך), ופורסם צו הרחבה המחיל את הוראות ההסכם הקיבוצי העדכני על כל העובדים. הוראות צו ההרחבה חלות על כל העובדים והמעסיקים בישראל.

העלאת שיעור המצביעים? לא על חשבון המעסיקים

לפני ואחרי כל מערכת בחירות אנו שומעים פרסומים על העלויות העצומות הכרוכות בהשבתת המשק מעבודה ביום הבחירות. עלות השבתת המשק מעבודה מוערכת ב–1–2 מיליארד שקל, ללא העלויות הנוספות הנלוות ליום הבחירות. האם מדינת ישראל באמת יכולה להרשות לעצמה כזה אובדן הכנסה? האם זה מוצדק?
חוק יסוד הכנסת, שנחקק ב–1958, קבע כי יום הבחירות לכנסת יהיה יום שבתון. הרעיון מאחורי הקביעה היה הרצון לעודד את האזרחים להצביע. כך למשל, לפני כמה שנים עלתה ההצעה לקבוע יום שבתון גם במועד הבחירות לרשויות המקומיות, כדי לנסות ולהעלות את שיעורי ההצבעה הנמוכים למדי בבחירות אלה. מצד שני, יום השבתון ניתן לכולם, גם לאלה שלא מצביעים, ואולי דווקא השבתון עצמו, שמעודד טיולים ויציאה לחופשה, מביא לכך שהמטרה האמיתית של השבתון נשכחת, והאזרחים עסוקים בבילויים ולא רצים להצביע.

"רשימת בושה"- זה העסק החדש של התמ"ת

קשה לפספס את הפרסומות האחרונות של משרד התמ"ת ברדיו ובטלויזיה לגבי הגברת האכיפה של חוקי העבודה. הפרסומות אומרות שתנאי העבודה של העובדים הם העסק שלכם, ואם לא, "זה יהיה העסק של התמ"ת". והתמ"ת גם דואג שזה יהיה העסק של כולם.

במסגרת החוק החדש להגברת האכיפה של חוקי העבודה גייס משרד התמ"ת פקחים רבים, והוא עומד לעשות ביקורות אצל מעסיקים כדי לוודא שהם מקיימים את חוקי העבודה. מי שלא ימלא אחר החוקים צפוי לקנסות כספיים, ולעיתים גם להגשת כתבי אישום פליליים. אבל מי שחוקק את החוק החדש לא הסתפק בזה. על פי החוק, משרד התמ"ת יפרסם באתר האינטרנט שלו "רשימת בושה".

מנהל, על הרומן של הקולגה שלך כבר דיווחת?

כדי לעמוד בדרישות החוק למניעת הטרדה מינית, לא מספיק שהמנהל עצמו ימנע מהטרדה. הוא צריך לוודא שגם אחרים עושים זאת, וצריך לדווח על חשד להפרת החוק.

כבר לא מספיק לומר "אצלי זה לא קורה", ולא מספיק להסתמך על אחרים שימלאו את הוראות החוק. החוק למניעת הטרדה מינית אינו מסתפק בדרישה כי המנהל עצמו ימנע כמובן מהטרדה או התנכלות, אלא הוא גם דורש כי מנהל שיודע על הטרדה מינית או התנכלות של או על ידי עובדים אחרים בארגון, ידווח על כך ויוודא את בירור הנושא בהתאם להוראות החוק. מנהלים חייבים להיות אקטיביים בטיפול במניעת הטרדה מינית, אחרת הם עלולים להיות מחויבים בפיצוי כספי באופן אישי.

הפרטת האכיפה

מצב האכיפה של זכויות העובדים בישראל אינו מהמשופרים, ומצב זכויותיהם של העובדים בתחומי השמירה והניקיון קשה עוד יותר. גם המחוקק ער לנושא זה, ולאחרונה הוא מצא לכך פתרון. המחוקק החליט להטיל את האחריות לפקח על זכויותיהם של העובדים בענפים אלה על מי שמקבלים את השירותים ממעסיקיהם של העובדים. כלומר, חברות וארגונים רבים נוהגים לרכוש שירותי ניקיון ושמירה מחברות המתמחות בכך. במקום להקצות לכך כח אדם ומשאבים, להכשיר אותם, ולהתעסק באספקת הציוד הדרוש לביצוע השירותים, מעדיפים רבים לפנות אל גורם מקצועי, שזו התמחותו. ואכן, ישנן בארץ חברות שמירה או ניקיון רבות, שפרנסתן באספקת שירותים אלה. המחוקק החליט לתפוס טרמפ על הסידור הזה, והחליט לגייס את מי שמקבלים את השירותים מחברות השמירה והניקיון לעשות את עבודתה של המדינה.

מדד השוויון

לא מזמן פירסם משרד התמ"ת דירוג של החברות הציבוריות הנסחרות בבורסה בתל אביב לפי מידת שוויונותן. הדו"ח מפרט את שיעור הגברים והנשים המועסקים בחברה, בחלוקה לרמות הבכירות בחברה, וכולל השוואה בין שכרם של הגברים לשכרן של הנשים. שר התמ"ת צוטט כאומר כי הוא מצפה כי המידע הזה ילקח בחשבון על ידי המשקיעים. ההנחה הינה כי מעבר להיות המידע שיקול בעצם ביצוע ההשקעות, פרסום המידע יסייע בקידום השוויון בחברות הללו ובאחרות, לאור רצונן של החברות לקבל דרוג גבוה ולהצטייר כחברות מתקדמות.

למרבה הצער, האמור לעיל כמעט נכון. הדירוג שפורסם ושאליו מתיחסות האמירות הללו הוא דרוג של המשרד לאיכות הסביבה והוא מדרג את החברות לפי מידת שמירתן על איכות הסביבה.

ובעצם, מדוע שלא יפורסם גם דירוג של החברות לפי מידת השוויון בה הן נוהגות בעובדיהן? שקילת שיקולים חברתיים במסגרת שיקולי ביצוע השקעות כבר איננו טרנד חולף, אלא מחויב המציאות.

עובדים ואי סדרים

בסוף השבוע התפרסמה בדה מרקר כתבה מעניינת על עובדים שפוטרו מעבודתם לאחר שהתריעו על אי סדרים במקום העבודה.

בכתבה הוצג מחקר הטוען כי בתי הדין לעבודה לא מגנים על עובדים שפוטרו בשל חשיפת אי סדרים או שחיתויות. על פי המחקר, בתי הדין לא נענים לבקשותיהם של העובדים לבטל את פיטוריהם ולהשיבם לעבודה, וממעטים לפסוק להם פיצוי כספי על עצם הפיטורים.

אלא שבימים אלה ממש ניתן על ידי בית הדין לעבודה בתל אביב פסק דין החורג מהסטטיסטיקה המוצגת במחקר.

זכויות עובדים במכרזים

לפני כמה ימים אישרה ועדת חוק חוקה ומשפט תיקון לכללי המכרזים, וקבעה כי מעתה, במכרזים אשר מפרסמים המדינה או גופים ציבוריים החייבים בפרסום מכרזים, תיבחן גם עמידה בחוקי עבודה וזכויות עובדים.

במכרזים כאלה, מקבל כל אחד מהמציעים ניקוד לפי פרמטרים שנקבעים מראש. משמעות השינוי היא, כי מעתה המציעים יקבלו ניקוד גם לפי המידה בה הם מקיימים (או לא) את חוקי העבודה ושומרים על זכויות עובדיהם.  הניקוד הסופי של המציעים לפי כלל הפרמטרים קובע מי יזכה במכרז.

התיקון הזה נועד לתת מענה לתופעה רווחת במסגרתה עובדים המספקים שירותים למדינה באמצעות ספקים ונותני שירותים מקופחים בזכויותיהם.

לא כדאי לישון על הזכויות

יש מקרים בהם המועדים לצורך פניה לערכאות או לרשויות קבועים בחוק. זה המקרה הקל, שכן כל אחד יכול לדעת מתי לוח הזמנים שעומד בפניו, ומתי הוא פספס את הרכבת. אבל זה לא תמיד המקרה. פעמים רבות, נדרש מי שמבקש לעמוד על זכויותיו לפנות לבית המשפט בהקדם האפשרי, אחרת יאבד את זכותו. העיכוב בפניה לערכאות נקרא בעגה המשפטית שיהוי. השתהות בפניה לערכאות מעידה כי העותר גילה את דעתו כי הוא בחר לוותר על טענותיו או לזנוח את תביעתו. השיהוי הזה גם גורם לצד השני להסתמך על הויתור הזה ולשנות את מצבו לרעה, על סמך כך שהצד הראשון בחר שלא לפנות לבית המשפט.

בפסק דין אשר ניתן על ידי בג"צ בימים אלה (בג"צ 1758/11, ניתן ביום 17.5.2012), היה שיהוי כה גדול עד אשר הוא הצדיק אי פסיקת פיצוי כספי, למרות שהעתירה התקבלה.

עובדים ואוהבים

בעולם המודרני אנחנו מבלים את רוב זמננו במקום העבודה, ומטבע הדברים, במסגרת העבודה גם נוצרים רומנים ומערכות יחסים. אי אפשר למנוע יחסים רומנטיים במקום העבודה, אבל כן אפשר לנסות להגדיר את כללי המסגרת. רק לנסות. בארה"ב, מקובל מאוד לקבוע נוהלים שאוסרים על יחסים רומנטיים במקום העבודה, עד כדי כך שבמידה ונוצרים יחסים כאלה מחויב אחד מהצדדים לעזוב את עבודתו בחברה. המעסיקים האמריקאים מעדיפים לוותר על הרומנטיקה כדי להגן על עצמם מתביעות על הטרדה או התנכלות, וגם מתוך מחשבה שרומנים במקום העבודה משפיעים לרעה על היחסים במקום העבודה. (גם בארץ יש מקומות עבודה שמחייבים עובדים לדווח אם בן או בת הזוג שלהם עובדים יחד עימם, כדאי לוודא שלא יתקיימו ביניהם יחסי מרות).

החוק לא אוסר על קיומן של מערכות יחסים במקום העבודה.