הבחירות לרשויות המקומיות

ביום 27.2.24 יתקיימו הבחירות לרשויות המקומיות.

יום הבחירות לרשויות המקומיות הוא יום שבתון (כמו יום הבחירות לכנסת), בתחומן של המועצות האזוריות והרשויות המקומיות שהבחירות נערכות בהן. הזכאות ליום השבתון היא גם למי שמתגוררים וגם למי שעובדים בשטחה של מועצה מקומית שנערכות בה בחירות. כלומר- מי שמתגורר בישוב שיש בו בחירות מקומיות- זכאי ליום שבתון; וגם מי שמקום העבודה שלו הוא ביישוב שיש בו בחירות מקומיות- זכאי ליום שבתון. כך למשל, עובד המתגורר ביישוב שפונה בשל המלחמה, ואשר ביישובו לא מתקימות כעת בחירות, אך מקום העבודה שלו נמצא ביישוב שמתקיימות בו בחירות מקומיות- זכאי ליום שבתון.

העלאת שיעור המצביעים? לא על חשבון המעסיקים

לפני ואחרי כל מערכת בחירות אנו שומעים פרסומים על העלויות העצומות הכרוכות בהשבתת המשק מעבודה ביום הבחירות. עלות השבתת המשק מעבודה מוערכת ב–1–2 מיליארד שקל, ללא העלויות הנוספות הנלוות ליום הבחירות. האם מדינת ישראל באמת יכולה להרשות לעצמה כזה אובדן הכנסה? האם זה מוצדק?
חוק יסוד הכנסת, שנחקק ב–1958, קבע כי יום הבחירות לכנסת יהיה יום שבתון. הרעיון מאחורי הקביעה היה הרצון לעודד את האזרחים להצביע. כך למשל, לפני כמה שנים עלתה ההצעה לקבוע יום שבתון גם במועד הבחירות לרשויות המקומיות, כדי לנסות ולהעלות את שיעורי ההצבעה הנמוכים למדי בבחירות אלה. מצד שני, יום השבתון ניתן לכולם, גם לאלה שלא מצביעים, ואולי דווקא השבתון עצמו, שמעודד טיולים ויציאה לחופשה, מביא לכך שהמטרה האמיתית של השבתון נשכחת, והאזרחים עסוקים בבילויים ולא רצים להצביע.

יום הבחירות

בשבוע הבא יערכו הבחירות לכנסת ה-20. על פי סעיף 10 לחוק יסוד הכנסת, יום הבחירות לכנסת הוא יום שבתון, בו מושבתת העבודה על מנת לאפשר לכל בעלי זכות ההצבעה לממש את זכותם זו ולעודד את הציבור להצביע ולהשפיע. החוק אינו מגדיר את משכו של יום השבתון, ומקובל לראותו כנמשך במקביל לזמני ההצבעה, היינו מ-07:00 ועד 22:00.
מי שעבד במקום העבודה לפחות 14 ימים רצופים לפני יום הבחירות, זכאי לקבל ממעבידו את השכר שהיה משתכר ביום הבחירות אילו עבד. היינו, העובד פטור מלהגיע לעבודתו אך זכאי לקבל את שכרו הרגיל.
ועדת הבחירות המרכזית מפרסמת מדי בחירות את סוגי השירותים הציבוריים אשר יפעלו כסדרם ביום הבחירות,