שימוש בשעון נוכחות ביומטרי

בפני בית הדין הארצי לעבודה עומדת להכרעה עקרונית שאלת זכותו של מעסיק להפעיל שעון נוכחות ביומטרי במקום העבודה. בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב , אישר את השימוש בשעון נוכחות ביומטרי, תוך אמירה כי המעסיק רשאי להחליט על התקנת שעון נוכחות כזה, וכי המדובר בחלק מהפררוגטיבה הניהולית שלו. החוק מחייב את המעסיק לנהל רישום נוכחות של עובדיו, ולמעסיק הסמכות לבחור באיזה סוג של שעון נוכחות להשתמש. לענין איסוף המידע הביומטרי, והחשש לפגיעה בפרטיות העובדים, סבר בית הדין כי הליך נטילת טביעות האצבע מן העובדים לצורך הפעלת שעון הנוכחות הביומטרי נעשה לצורך מטרה ראויה ובמידה שאינה עולה על הנדרש (שכן לא ניתן לשחזר את טביעת האצבע מן המידע הנאסף אצל המעסיק).

סוגיות בזכויות בקנין רוחני המתעוררות כשמעסיקים סטודנטים וחיילים משוחררים

מעסיקים רבים שוכרים לעבודה סטודנטים וחיילים משוחררים, תוך שהם אינם מודעים כי העסקתן של אוכלוסיות אלה מחייבת התיחסות מיוחדת לסוגית הקנין הרוחני.
בחלק מן התקנונים של מוסדות הלימוד להשכלה גבוהה, קבועות הוראות הקובעות את זכותם הקנינית של המוסדות בתוצרי עבודתם של הסטודנטים. משמעות הדבר היא כי עלול להיווצר מצב בו הסטודנט במסגרת עבודתו מפתח קנין רוחני עבור מעסיקיו, ובסופו של יום יבוא מוסד הלימודים ויטען כי הבעלות בפיתוחים הללו היא של המוסד ולא של המעסיק, על כל המשתמע מכך. כך גם לגבי חיילים וחיילים משוחררים במשך 12 החודשים שלאחר שחרורם מהצבא.