התקבלה בקשה להגבלת עיסוק של עובד ל-3 חודשים תמורת תשלום של כ200,000 ש"ח

חברת פלייטיקה פנתה לבית הדין לעבודה בבקשה לאסור על עובד שלה לעבור לעבוד אצל מתחרתה, דרגונפליי, בהתאם להתחיבות להגבלת עיסוק למשך 6 חודשים לאחר סיום העבודה עליה חתם העובד. פלייטיקה עוסקת בפיתוח ושיווק משחקים ייחודיים לרשתות חברתיות ופלטפורמות סלולריות. עיקר מומחיותה בסוגים שונים של משחקי מחשב חברתיים, בהם משחקים באמצעות כסף וירטואלי. לטענת החברה, במסגרת תפקידו נחשף העובד לסודות מסחריים של פלייטיקה, המקנים לה יתרון עסקי משמעותי ביותר על מתחריה.
הרקע לדברים הוא מכתב התפטרות שמסר העובד ביום 6.2.2017 ובו הודיע כי הוא מבקש לסיים את עבודתו ביום 6.3.17. עוד מסר העובד לפלייטיקה בעל פה כי לאחר סיום תקופת ההודעה המוקדמת, הוא יתחיל לעבוד בדרגונפליי, וינהל שם משחקים דומים מאוד למשחקים המפותחים בידי פלייטיקה.
פלייטיקה טענה כי העובד היה חלק מקבוצה מצומצמת ביותר של שותפי סוד במבקשת, ונחשף לסודות מסחריים וטכנולוגיים מן המעלה הראשונה ביחס למוצרים קיימים וביחס למוצרים ולפיתוחים עתידיים. לטענתה הוא נטל עמו, ללא קבלת רשות או הסכמה מצד החברה, מידע סודי ביותר (מידע שרק מתי מעט מעובדי פלייטיקה קיבלו גישה אליו) הכולל ידע, נוסחאות ונתונים שיצרו למבקשת יתרון עסקי מול מתחריה. אחד מהסודות שבידי העובד, לטענת פלייטיקה, הוא נוסחת כלכלת המשחק. כלכלת המשחק מכתיבה את מהלך המשחק על מנת לגרום לשחקן להישאר מרוצה מספיק כדי לשחק שוב, אם יפסיד, וגם "רעב" מספיק כדי להמשיך ולסכן את שצבר, אם ינצח. כלכלת המשחק קובעת כמה מטבעות יקבל שחקן, כמה יעלה לרכוש שדרוג או תור נוסף למשחק וכיו"ב. העובד מחזיק בידע ספציפי לגבי כלכלת המשחק של המשחק סלוטומניה וכן לגבי תכניות לפיתוח עתידי של משחק זה.

5 עצות לסטארטאפיסט המתחיל

אאוריקה!
אז יש לכם רעיון. והוא אפילו לא מופרך ואולי לא רק ישים אלא אפילו רווחי.
יופי. עכשיו צריך לוודא שאתם פועלים נכון כדי להבטיח את הזכויות שלכם.
הנה כמה עצות כיצד לעשות נכון את הצעדים הראשונים שלכם בעולם הסטארטאפ:

1. תזהו את השותפים לרעיון.
רוב הרעיונות עולים בשיחות עם חברים, ושותפים להם "החבר'ה". בפועל, יש בדרך כלל אחד או שניים שהגו את הרעיון, ולפעמים עוד אחד או שניים שעזרו להם לפתח אותו מרעיון ליישום. צריך לזהות את האנשים האלה, להגדיר אותם כשותפים לרעיון, ובעיקר, להגדיר בכך מי לא שותף לרעיון.

סוגיות בזכויות בקנין רוחני המתעוררות כשמעסיקים סטודנטים וחיילים משוחררים

מעסיקים רבים שוכרים לעבודה סטודנטים וחיילים משוחררים, תוך שהם אינם מודעים כי העסקתן של אוכלוסיות אלה מחייבת התיחסות מיוחדת לסוגית הקנין הרוחני.
בחלק מן התקנונים של מוסדות הלימוד להשכלה גבוהה, קבועות הוראות הקובעות את זכותם הקנינית של המוסדות בתוצרי עבודתם של הסטודנטים. משמעות הדבר היא כי עלול להיווצר מצב בו הסטודנט במסגרת עבודתו מפתח קנין רוחני עבור מעסיקיו, ובסופו של יום יבוא מוסד הלימודים ויטען כי הבעלות בפיתוחים הללו היא של המוסד ולא של המעסיק, על כל המשתמע מכך. כך גם לגבי חיילים וחיילים משוחררים במשך 12 החודשים שלאחר שחרורם מהצבא.

כמה דברים שכדאי לדעת לפני שמעסיקים עובדים בישראל

בין אם רכשתם חברה ישראלית או אם החלטת לפתוח סניף בישראל, הנה כמה דברים שכדאי לדעת לפני שמתחילים לעבוד בישראל:

הבנת סביבת יחסי העבודה-
בישראל נהוגה שורה של חוקים, אשר רובם נחקקו כבר לפני שנים רבות, והמסדירים את זכויותיהם של העובדים. חוקים אלה מכונים "חוקי מגן", והם חוקים קוגנטיים. משמעות הדבר היא שלא ניתן להתנות עליהם. העובד לא יכול לוותר על הזכויות שנתונות לו בחוקים אלה, ואין תוקף להסכמתו לויתור עליהם.
ארגון העובדים הגדול בישראל הוא הסתדרות העובדים הכללית, והוא חותם על הסכמים קיבוציים רבים עם מעבידים ספציפיים ועם ארגוני עובדים ובראשם התאחדות התעשיינים, ארגון המעבידים הגדול בישראל.

ושלא יעבדו עליכם… מהבית

העירוב בין העבודה לחיים הפרטיים הביא לכך שהעבודה מהבית הפכה כבר לשגרה. בין אם זה נעשה בנוסף לעבודה במשרד, כהשלמה לעבודה במשרד, או במקום עבודה במשרד, חשוב להגדיר את הכללים לכך מראש ובבהירות.

למעביד הזכות לקבוע אם הוא מתיר עבודה מהבית או לא. ברירת המחדל היא שעבודה נעשית ממשרדיו של המעביד, ואם העובד מבקש לעבוד מהבית הוא צריך לקבל לכך את הסכמת המעביד. יש ערך וחשיבות להגעתם של העובדים למשרדי המעביד, לעבודה במסגרת מסודרת, ולאינטראקציה בין העובדים. עבודה מהבית לא מתאימה לכל תפקיד, אבל לפעמים דווקא המעביד הוא זה שרוצה שהעובד יעבוד מהבית, בין אם כהשלמה, ובין מאחר ובכך הוא חוסך את הצורך לספק לעובד מקום עבודה, על כל המשתמע מכך. כאמור, מה שחשוב, זה לקבוע מראש את הכללים לכך.

ממציא לנו פטנטים

נושא הבטחת זכויותיהם של המעבידים בקנין הרוחני שלהם עלה בימים האחרונים לכותרות בכמה ענינים. נושא הקנין הרוחני הוא בדרך כלל בנפשה של החברה. בחברות היי טק בפרט, הקנין הרוחני הוא מהותה של החברה, וההגנה עליו קריטית. זו דוגמא להפרת מאזן האימה הקלאסי בין עובדים למעבידים. דיני העבודה מבוססים על ההנחה כי יחסי הכוחות בין מעבידים לעובדים אינם שוויוניים, וכי למעביד יש יתרון על פני העובד. ההנחה היא שהכח מצוי בידי המעביד, וחוקי המגן מבקשים להבטיח שהמעביד לא ינצל לרעה את חולשתו של העובד ואת תלותו של העובד בו. אלא שבתחום הקנין הרוחני, הכח מצוי בידיהם של העובדים. המעבידים מפקידים בידי העובדים את היקר להם מכל, וסומכים עליהם שלא יגלו אותו.

לאחרונה הושיט בית הדין לעבודה סיוע למעביד אשר עובד בכיר לשעבר שלו ניסה לסחוט אותו ולא איפשר למעביד להגן על הזכויות שלו בצורת רישום פטנט. למרות שהעובד התחייב בחוזה העבודה שלו לחתום על כל מסמך שיידרש כדי להבטיח את זכויות המעביד בקנין הרוחני שיפותח במסגרת העבודה, וחתם על המחאת זכויותיו בפטנט, ולמרות הפצרותיה של החברה, העובד סירב לחתום על טפסי רישום הפטנט ובכך מנע את רישומו ואת ההגנה על הזכויות של המעביד בפטנט הספציפי.