התקבלה בקשה להגבלת עיסוק של עובד ל-3 חודשים תמורת תשלום של כ200,000 ש"ח

חברת פלייטיקה פנתה לבית הדין לעבודה בבקשה לאסור על עובד שלה לעבור לעבוד אצל מתחרתה, דרגונפליי, בהתאם להתחיבות להגבלת עיסוק למשך 6 חודשים לאחר סיום העבודה עליה חתם העובד. פלייטיקה עוסקת בפיתוח ושיווק משחקים ייחודיים לרשתות חברתיות ופלטפורמות סלולריות. עיקר מומחיותה בסוגים שונים של משחקי מחשב חברתיים, בהם משחקים באמצעות כסף וירטואלי. לטענת החברה, במסגרת תפקידו נחשף העובד לסודות מסחריים של פלייטיקה, המקנים לה יתרון עסקי משמעותי ביותר על מתחריה.
הרקע לדברים הוא מכתב התפטרות שמסר העובד ביום 6.2.2017 ובו הודיע כי הוא מבקש לסיים את עבודתו ביום 6.3.17. עוד מסר העובד לפלייטיקה בעל פה כי לאחר סיום תקופת ההודעה המוקדמת, הוא יתחיל לעבוד בדרגונפליי, וינהל שם משחקים דומים מאוד למשחקים המפותחים בידי פלייטיקה.
פלייטיקה טענה כי העובד היה חלק מקבוצה מצומצמת ביותר של שותפי סוד במבקשת, ונחשף לסודות מסחריים וטכנולוגיים מן המעלה הראשונה ביחס למוצרים קיימים וביחס למוצרים ולפיתוחים עתידיים. לטענתה הוא נטל עמו, ללא קבלת רשות או הסכמה מצד החברה, מידע סודי ביותר (מידע שרק מתי מעט מעובדי פלייטיקה קיבלו גישה אליו) הכולל ידע, נוסחאות ונתונים שיצרו למבקשת יתרון עסקי מול מתחריה. אחד מהסודות שבידי העובד, לטענת פלייטיקה, הוא נוסחת כלכלת המשחק. כלכלת המשחק מכתיבה את מהלך המשחק על מנת לגרום לשחקן להישאר מרוצה מספיק כדי לשחק שוב, אם יפסיד, וגם "רעב" מספיק כדי להמשיך ולסכן את שצבר, אם ינצח. כלכלת המשחק קובעת כמה מטבעות יקבל שחקן, כמה יעלה לרכוש שדרוג או תור נוסף למשחק וכיו"ב. העובד מחזיק בידע ספציפי לגבי כלכלת המשחק של המשחק סלוטומניה וכן לגבי תכניות לפיתוח עתידי של משחק זה.

לא כל תחרות או גזל סוד מסחרי ע"י עובדים לשעבר מצדיקים פסיקת פיצוי

למרות שהוכח "גזל סוד מסחרי" על ידי עובדים לשעבר, לא נפסק פיצוי כספי למעסיק, בגלל שוליות המעשה, והדינמיות של הענף בו פועלות חברות לניהול סיכונים, בו ניתן לצפות למעבר תכוף של עובדים ולקוחות בין חברות.

תחילתה של הפרשה בה דן בית הדין האזורי לעבודה הוא בשני עובדים אשר עבדו בחברה לניהול סיכונים פיננסיים בשם "אופקים", עזבו את עבודתם ועברו לעבוד בחברה אחרת העוסקת באותו התחום.

העובדים תבעו מאופקים פיצויי פיטורים, בונוס וזכויות סוציאליות נוספות. אופקים הגישה תביעה נגד התובעים בטענה שהיא זכאית לפיצוי על הפרת התחייבותם שלא להתחרות בה בסמוך לאחר סיום עבודתם, וכן לפיצוי בגין גזל נטען של סודות מסחריים. יצוין כי בביה"ד ניתן צו ארעי המורה לתובעים להימנע מכל מגע עסקי עם מי מהלקוחות או הספקים של אופקים.

תביעות העובדים נדחו ברובן, ולגבי הבונוס, פסק בית הדין כי תכלית תשלום בונוסים לעובדים הינה בין היתר לעודד עובדים להמשיך ולתרום לחברה. מכאן, שאפילו הייתה מוכחת התחייבות לקבלת הבונוס והיא הייתה מסוימת ומגובשת לכלל התחייבות חוזית, הרי שעם התפטרות העובדים, יש לראותם כמי שוויתרו על הבונוס, לאור התניה שבחוזי העסקתם לפיה הזכאות לבונוסים עמדה להם רק כל עוד היו מועסקים, תוך שהותנה שהבונוס לא ישולם אם סיימו לעבוד לפני מועד התשלום מכל סיבה שהיא.

באשר לתביעת החברה נגד העובדים בטענה של גזל סודות מסחריים והפרת התחייבות שלא להתחרות, מזכיר בית הדין את ההלכה הותיקה שנקבעה על ידי בית הדין הארצי לעבודה בענין צ'ק פוינט. שם נקבע כי לא יינתן תוקף לתניה חוזית המגבילה את עיסוקו על עובד, אלא אם יעמוד המעסיק בנטל ויוכיח כי התניה המגבילה נועדה להגן על 'אינטרס לגיטימי' של המעסיק: קיומו של סוד מסחרי, הכשרה מיוחדת, תמורה מיוחדת, חובות תום הלב והאמון. רק אם יוכיח המעסיק 'אינטרס לגיטימי', על ביה"ד לבחון את סבירות התניה בהתאם למבחנים כמו משך ההגבלה, היקפה, ותחולת תחום גיאוגרפי.

איך להגן על המידע הסודי של העסק

בעסקים רבים, ובחברות היי-טק בפרט, הקניין החשוב ביותר של העסק הוא הידע והמידע שנצברו בחברה. אולם גם בעסקים שמכירים בחשיבותו של המידע, לא תמיד עושים מספיק כדי לשמר את המידע בחברה ולהגן עליו. מקובל להבחין בין מידע שהוא נחלת הכלל, היינו מידע שאינו סודי והוא זמין לכולם, ובין מידע שאינו נחלת הכלל. לא כל מידע שאינו נחלת הכלל הוא מידע סודי, ולא כל מידע סודי הוא "סוד מסחרי". הזיהוי, באיזה סוג מידע מדובר, חשוב כדי להבין את ההגנות הקבועות בדין לגבי סוג המידע.

חשיבות העניין הינה, בין היתר, למשל, לצורך הגבלת עיסוקו של העובד. אחד התנאים הראשוניים לצורך בחינת תוקפה של התחייבות להגבלת עיסוק הוא קיומו של סוד מסחרי אשר הגבלת העיסוק הכרחית כדי לשמור על סודיותו.