קנסות של מאות אלפי שקלים למעסיקים שניסו להפריע לעובדים להקים וועד

הן חוק הסכמים קיבוציים והן פסיקות בתי הדין לעבודה ובית המשפט העליון, קובעים כי למעסיק אסור להפריע או להתערב בהתארגנות של עובדיו ובנסיונותיהם להקים ועד עובדים. בשני מקרים אשר נדונו לאחרונה בפני בית הדין הארצי לעבודה, פסק בית הדין פיצוי בסך מאות אלפי שקלים שעל המעסיקים לשלם להסתדרות בגין התערבות המעסיקים בנסיונות ההתארגנות של עובדיהם.

במקרה האחד[1], אישר בית הדין הארצי לעבודה את פסיקת בית הדין האזורי לעבודה, שקבע כי מעסיק ישלם להסתדרות העובדים פיצוי של 500,000 ₪, בגלל שהוא ניסה למנוע מהעובדים להתארגן (להקים ארגון עובדים ולהצטרף להסתדרות). בית הדין השתכנע כי המעסיק, חברת נטו מלינדה, מנעה את כניסתם של חברי ועד ופעילים לשטח המפעל; פירסמה מודעות על לוח המודעות ובקבוצות הווטסאפ בדבר חוסר הכדאיות בהתארגנות ובענין דמי החבר הגבוהים שהעובדים יידרשו לשלם להסתדרות; ופעלה להחתמת עובדים על טפסי ביטול הצטרפות להסתדרות.

החברה טענה כי גם אם הפעולות האמורות נעשו, הרי שהן נעשו על ידי עובדים או מנהלים מיוזמתם ועל דעתם ולא לבקשת החברה.

חיוב מעסיקים בקנסות בגלל הפרעה להתארגנות עובדים

במספר פסקי דין מהעת האחרונה חייבו בתי הדין לעבודה את המעסיקים בקנסות של מאות אלפי שקלים בגלל שהתערבו בנסיונות העובדים להתאגד במסגרת ארגון עובדים.

זכות ההתארגנות הוכרה בפסיקה כזכות יסוד חוקתית, והחוק אוסר על מעסיק לפגוע בעובד לעניין חברותו או פעילותו בוועד עובדים או בארגון עובדים. בנוסף, בפסק הדין בענין פלאפון, נאסרה באופן גורף ומחמיר כל מעורבות של ההנהלה בהתארגנות העובדים בתחומה, ובכלל זה כל אמירה או הבעת דעה לגבי ההתארגנות.

בחברה הכלכלית לפיתוח מיתר, קיבלו הודעה מארגון כוח לעובדים על כך ששליש מעובדי החברה הצטרפו לארגון והם מבקשים לנהל משא ומתן לחתימת הסכם קיבוצי. בית הדין לעבודה השתכנע כי בעקבות הודעה זו החברה הרעה את תנאי ההעסקה של עובדיה לאחר ההתארגנות, והביעה עמדה אסורה כנגד ההתארגנות.

בנוסף, החברה פיטרה מעבודתו את מי שהוביל את ההתארגנות והיה צפוי להיבחר ליו"ר הועד (יצוין כי הפיטורים בוטלו בתחילה מאחר ולא נעשה שימוע כדין, אך לאחר מכן פוטר העובד שוב, שעתיים לאחר בקשת פיצויים בגין פגיעה בהתארגנות). בית הדין קבע כי מקום בו מעסיק מבקש לפטר עובד הפעיל בהתארגנות עובדים, מוטל עליו נטל מוגבר להראות כי הפיטורים לא נעשו בשל מעמדו או פעילותו בהתארגנות. די בחשד לכך שהפגיעה בעובד נעשתה בשל השתייכותו או פעילותו בארגון העובדים, כדי להעביר את הנטל אל כתפי המעסיק להראות כי הפגיעה נעשתה מטעמים ענייניים, נטל שהוא, כאמור, מוגבר. בית הדין קבע כי ההחלטה לפטר את התובע הייתה אך ורק בשל חברותו ופעילותו בארגון העובדים וחברותו ופעילותו כיו"ר ועד העובדים.

כמה דברים שכדאי לדעת לפני שמעסיקים עובדים בישראל

בין אם רכשתם חברה ישראלית או אם החלטת לפתוח סניף בישראל, הנה כמה דברים שכדאי לדעת לפני שמתחילים לעבוד בישראל:

הבנת סביבת יחסי העבודה-
בישראל נהוגה שורה של חוקים, אשר רובם נחקקו כבר לפני שנים רבות, והמסדירים את זכויותיהם של העובדים. חוקים אלה מכונים "חוקי מגן", והם חוקים קוגנטיים. משמעות הדבר היא שלא ניתן להתנות עליהם. העובד לא יכול לוותר על הזכויות שנתונות לו בחוקים אלה, ואין תוקף להסכמתו לויתור עליהם.
ארגון העובדים הגדול בישראל הוא הסתדרות העובדים הכללית, והוא חותם על הסכמים קיבוציים רבים עם מעבידים ספציפיים ועם ארגוני עובדים ובראשם התאחדות התעשיינים, ארגון המעבידים הגדול בישראל.

4 דברים שלא ידעתם על התארגנות עובדים

1.      לי זה לא יקרה?

רוב המעסיקים בטוחים שאצלם זה לא יקרה. שהתארגנות של עובדים (שרוצים להקים ועד ולהצטרף להסתדרות, ובהמשך מבקשים לחתום על הסכם עבודה קיבוצי) קורית רק במקומות עבודה של עובדים מוחלשים, כמו חברות שמירה וניקיון, או רק במקומות ציבוריים (כמו הרכבת, חברת החשמל, רשות שדות התעופה) או שרק עובדים מקופחים מנסים להקים ועד. ניסיון החודשים האחרונים מוכיח כמה זה לא נכון. כולנו קראנו בעיתונים על עובדי כלל ביטוח, פלאפון, ויזה כאל, והוט, שניסו להקים ועד עובדים ולהצטרף להסתדרות. אפשר להניח שהעובדים בחברות האלה מקבלים שכר העולה על שכר מינימום, ושזכויותיהן (בוודאי רובן) נשמרות והחברות נוהגות על פי החוק. לא מדובר בעובדים מוחלשים או קשיי יום, אלא פשוט בעובדים שרוצים להתאגד. לכן אף מעביד כבר לא יכול להיות בטוח שאצלו זה לא יקרה.