קנסות של מאות אלפי שקלים למעסיקים שניסו להפריע לעובדים להקים וועד

הן חוק הסכמים קיבוציים והן פסיקות בתי הדין לעבודה ובית המשפט העליון, קובעים כי למעסיק אסור להפריע או להתערב בהתארגנות של עובדיו ובנסיונותיהם להקים ועד עובדים. בשני מקרים אשר נדונו לאחרונה בפני בית הדין הארצי לעבודה, פסק בית הדין פיצוי בסך מאות אלפי שקלים שעל המעסיקים לשלם להסתדרות בגין התערבות המעסיקים בנסיונות ההתארגנות של עובדיהם.

במקרה האחד[1], אישר בית הדין הארצי לעבודה את פסיקת בית הדין האזורי לעבודה, שקבע כי מעסיק ישלם להסתדרות העובדים פיצוי של 500,000 ₪, בגלל שהוא ניסה למנוע מהעובדים להתארגן (להקים ארגון עובדים ולהצטרף להסתדרות). בית הדין השתכנע כי המעסיק, חברת נטו מלינדה, מנעה את כניסתם של חברי ועד ופעילים לשטח המפעל; פירסמה מודעות על לוח המודעות ובקבוצות הווטסאפ בדבר חוסר הכדאיות בהתארגנות ובענין דמי החבר הגבוהים שהעובדים יידרשו לשלם להסתדרות; ופעלה להחתמת עובדים על טפסי ביטול הצטרפות להסתדרות.

החברה טענה כי גם אם הפעולות האמורות נעשו, הרי שהן נעשו על ידי עובדים או מנהלים מיוזמתם ועל דעתם ולא לבקשת החברה.

למעסיק אסור להתבטא נגד התארגנות ראשונית של עובדים

בג"צ אישר לאחרונה את פסק דינו של בית הדין לעבודה בענין חברת פלאפון, בו נקבע כי למעסיק אסור להתערב בנסיונות של עובדיו להתארגן במסגרת ארגון עובדים, ונקבעה חזקה לפיה כל התבטאות על ידי המעסיק או מי מטעמו בנוגע להתארגנות או השלכותיה, מהווה הפעלת לחץ בלתי הוגן על העובדים במימוש זכותם להתארגן או שלא להתארגן, ולכן אסורה. משפט העבודה המגן וחוקי העבודה מבקשים להקנות לעובד רשת הגנה רחבה ע"י החלת חובות ואיסורים קוגנטיים, שביסודם ההכרה בפער הכוחות המובנה בין המעסיק לעובד וביחסי התלות שביניהם. מכאן גם רגישותו המיוחדת של שלב ההתארגנות הראשונית וההקפדה היתרה בשלב זה של "החיים הקיבוציים" על סביבה שתאפשר את מימוש זכות ההתארגנות.