קנסות של מאות אלפי שקלים למעסיקים שניסו להפריע לעובדים להקים וועד

הן חוק הסכמים קיבוציים והן פסיקות בתי הדין לעבודה ובית המשפט העליון, קובעים כי למעסיק אסור להפריע או להתערב בהתארגנות של עובדיו ובנסיונותיהם להקים ועד עובדים. בשני מקרים אשר נדונו לאחרונה בפני בית הדין הארצי לעבודה, פסק בית הדין פיצוי בסך מאות אלפי שקלים שעל המעסיקים לשלם להסתדרות בגין התערבות המעסיקים בנסיונות ההתארגנות של עובדיהם.

במקרה האחד[1], אישר בית הדין הארצי לעבודה את פסיקת בית הדין האזורי לעבודה, שקבע כי מעסיק ישלם להסתדרות העובדים פיצוי של 500,000 ₪, בגלל שהוא ניסה למנוע מהעובדים להתארגן (להקים ארגון עובדים ולהצטרף להסתדרות). בית הדין השתכנע כי המעסיק, חברת נטו מלינדה, מנעה את כניסתם של חברי ועד ופעילים לשטח המפעל; פירסמה מודעות על לוח המודעות ובקבוצות הווטסאפ בדבר חוסר הכדאיות בהתארגנות ובענין דמי החבר הגבוהים שהעובדים יידרשו לשלם להסתדרות; ופעלה להחתמת עובדים על טפסי ביטול הצטרפות להסתדרות.

החברה טענה כי גם אם הפעולות האמורות נעשו, הרי שהן נעשו על ידי עובדים או מנהלים מיוזמתם ועל דעתם ולא לבקשת החברה.

קנסות במאות אלפי שקלים בעקבות כתבי אישום של משרד העבודה

בעקבות מספר כתבי אישום שהגיש משרד העבודה לאחרונה, חויבו מעסיקים בקנסות של מאות אלפי שקלים בגלל הפרות חוקי עבודה אשר עיקרם אי העברה ליעדם של ניכויים משכר העובדים.

עמותה לחינוך תורני אשר הפעילה בית ספר תיכון בבני ברק, ניכתה משכר עובדיה את חלק העובד לביטוח הפנסיוני, אך שמרה את הכסף אצלה ולא העבירה אותו לקופות של העובדים. זאת לגבי 8 עובדים שהועסקו כמורים, במשך כשנתיים. משרד העבודה הגיש כתב אישום פלילי נגד העמותה ונגד המנהל שלה באופן אישי, בטענה להפרת הוראות חוק הגנת השכר. למרות שהעמותה תיקנה את ההפרות והעבירה את הכספים, ולמרות שהעמותה הודתה בעבירות, בית הדין לעבודה בתל אביב קבע כי המדובר בשליחת יד של המעסיק לכיסם של העובדים תוך פגיעה ממשית בזכויותיהם האלמנטריות ביותר. על העמותה הוטל קנס של 904,000 ₪ ועל מנהל העמותה הוטל קנס בסך של 40,000 ₪.

ניכויים אסורים מהשכר בגין נזקים לרכב וציוד

בית הדין הורה למעסיק להשיב לעובד ניכויים שהוא ניכה משכר העובד, בגין השתתפות עצמית בנזק שנגרם לרכב החברה ובגין אובדן ציוד של המעסיק.

בבית הדין האזורי לעבודה בתל אביב נדונה תביעתו של עובד להשבת ניכויים שנוכו משכרו על ידי המעסיק.

הניכוי הראשון היה בגין השתתפות עצמית בגרימת נזק לרכב. לרשות העובד הועמד רכב חברה, והעובד התחייב מראש בהסכם העבודה שלו לשאת בהשתתפות העצמית הקבועה בפוליסת הביטוח של הרכב בגין כל נזק שייגרם לרכב. אלא שהעובד לא נתן את הסכמתו לכך שסכום ההשתתפות העצמית ינוכה חד צדדית משכרו, וההסכם לא פירט את גובה ההשתתפות העצמית. המעסיק לא הציג לתובע הוכחה בדבר גובה הנזק או עלות התיקון. בית הדין קבע כי המעסיק היה רשאי לדרוש מהעובד לשאת בעלות תיקון הנזק על בסיס קבלות, אך הוא לא היה רשאי לנכות את הסכום חד צדדית משכרו.