קנסות במאות אלפי שקלים בעקבות כתבי אישום של משרד העבודה

בעקבות מספר כתבי אישום שהגיש משרד העבודה לאחרונה, חויבו מעסיקים בקנסות של מאות אלפי שקלים בגלל הפרות חוקי עבודה אשר עיקרם אי העברה ליעדם של ניכויים משכר העובדים.

עמותה לחינוך תורני אשר הפעילה בית ספר תיכון בבני ברק, ניכתה משכר עובדיה את חלק העובד לביטוח הפנסיוני, אך שמרה את הכסף אצלה ולא העבירה אותו לקופות של העובדים. זאת לגבי 8 עובדים שהועסקו כמורים, במשך כשנתיים. משרד העבודה הגיש כתב אישום פלילי נגד העמותה ונגד המנהל שלה באופן אישי, בטענה להפרת הוראות חוק הגנת השכר. למרות שהעמותה תיקנה את ההפרות והעבירה את הכספים, ולמרות שהעמותה הודתה בעבירות, בית הדין לעבודה בתל אביב קבע כי המדובר בשליחת יד של המעסיק לכיסם של העובדים תוך פגיעה ממשית בזכויותיהם האלמנטריות ביותר. על העמותה הוטל קנס של 904,000 ₪ ועל מנהל העמותה הוטל קנס בסך של 40,000 ₪.

צו ההרחבה שאתם לא מכירים ואולי חל עליכם

מעסיקים רבים אינם מודעים לכך, אבל הם כנראה כפופים להוראותיו של צו הרחבה שמחייב אותם בהענקת זכויות מיטיבות לעובדים. גם מק'דונלדס לא חשבה שהיא כפופה לצו הזה, אבל בימים אלה אושרה נגדה תביעה ייצוגית שקובעת שהצו חל עליה ומחייב אותה.

בתביעה הייצוגית נגד מק'דונלדס עלתה שוב שאלת תחולתו של צו ההרחבה בענפי היבוא, היצוא, המסחר והשירותים. המדובר בצו הרחבה שקובע שהוראות הסכמים קיבוציים מסוימים שנחתמו בין לשכת המסחר לבין ההסתדרות חלים על מעסיקים באזור המרכז ("בין חדרה לגדרה"). מעסיקים רבים אינם מודעים להוראותיו של צו זה ואינם מקיימים אותן. צו הרחבה זה, אשר פורסם בשנת 1988, חל על מעסיקים בתחומי היבוא, היצוא, המסחר בסיטונות והשירותים, הפועלים ברשימה ארוכה של ענפים המפורטים בצו וכפי שעודכנו בהמשך. בעבר היתה מחלוקת האם הצו חל על מי ש"נותנים שירותים" בענפים הללו, אך פסיקת בית הדין הארצי לעבודה משנת 2015 קבעה כי גם נותני שירותים בענפים הנכללים בצו כפופים להוראות צו ההרחבה. (את רשימת הענפים עליהם חל צו ההרחבה אפשר למצוא גם באתר של משרד העבודה. כאן יש את הרשימה המקורית, אשר עודכנה עם השנים).

צו הרחבה זה קובע זכויות עדיפות לעובדים עליהם הוא חל, כמו למשל חובת ביטוח פנסיוני עם תנאים מיטיבים ביחס לצו ההרחבה הכללי במשק לביטוח פנסיוני; יום בחירה בתשלום; מכסת חופשה עדיפה על זו הקבועה בחוק; ועוד.

הרמת מסך ההתאגדות בגלל ניכויים משכר העובד ואי העברתם לקופת פנסיה

בעלי מניות בחברה שניכתה כספים משכר העובד ולא העבירה אותם ליעדם – יחויבו עכשיו אישית לשלם לו את הזכויות שהחברה המעסיקה לא שילמה לו, ולא יוכלו להסתתר מאחרוי מסך ההתאגדות של החברה כישות משפטית עצמאית.

התובע שימש כמנהל עבודה בפרויקטים של מעסיקתו, שהיא חברה בע"מ העוסקת בביצוע עבודות שיש. בתחילה, בשנת 1999, סיפק את השירותים כעצמאי כעוסק מורשה, ולאחר מכן באמצעות חברה שהקים ואשר סיפקה בתחילה שירותים גם לצדדים אחרים. בשנת 2004 סיכמו הצדדים כי התובע יעבור להיות עובד שכיר של החברה, אולם למרות זאת, התמורה המשיכה להשתלם לו חלקה בתלוש שכר וחלקה באמצעות החברה שבבעלותו. רק משנת 2008 הופסקה פעילותה של החברה בבעלות התובע וכל התמורה שולמה לו כשכיר.

תשלום פיצויי פיטורים על רכיב שעות נוספות גלובליות

מעסיקים רבים משלמים לעובדיהם רכיב של שעות נוספות גלובליות, באופן קבוע, במטרה לשמור על עלויות העסקה קבועות ללא תלות בהיקף העבודה של העבודים בפועל. ככלל, על פי הגדרת החוק, תשלום בגין עבודה בשעות נוספות אינו חלק מהשכר הקובע לצורך חשיוב פיצויי פיטורים. אל בית הדין לעבודה הגיע מקרה בו טענה עובדת [1]  כי תשלום "ש.נ. גלובאליות" אשר שולם לה מדי חודש צריך להיכלל בשכר הקובע לצורך חישוב פיצויי הפיטורים שלה.

ההלכה המשפטית הינה כי "המבחן העיקרי שנקבע לפירוש מושג 'המשכורת הקובעת' … והכרעה בשאלה אם רכיב שכר מהווה תוספת אמיתית (ולא פיקציה) או 'חלק מהשכר הרגיל' הוא, האם התשלום (של התוספת) מותנה בתנאי או בגורם מיוחד, ותלוי בכך שמי שבו מדובר, מתקיים בו אותו תנאי או גורם". עוד נפסק, כי לא ניתן ללמוד מהכינוי שניתן לאותו רכיב והעובדה שהסכום הכלול בשכר מכונה כ"תוספת" בשם כזה או אחר, אינו קובע את מהותו של אותו סכום.

פורסם צו הרחבה המגדיל את ההפקדות לפנסיה

לפני כמה ימים נחתם צו הרחבה על ההסכם הקיבוצי אשר הסדיר את העלאת שיעורי ההפקדות לביטוח הפנסיוני, כתחליף לתיקון 12 לחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל), התשס"ה-2005 ("חוק קופות הגמל"). מטרת צו ההרחבה- קביעת שיעורי הפקדות אחידים ללא תלות במוצר הפנסיוני שבחר העובד (ביטוח מנהלים או קרן פנסיה).

כפי שעדכנו בעבר, באוגוסט 2015 נחקק תיקון 12 לחוק קופות הגמל, אשר צפוי היה להיכנס לתוקף בחודש פברואר 2016. התיקון לחוק קבע כי לא ניתן לקבוע שיעורי הפקדות שונים לקרן פנסיה ולביטוח מנהלים; וכי אם נקבע כי המעסיק יפקיד בגין העובד "עד 2.5% בגין ביטוח אובדן כושר עבודה", העובד זכאי למלוא אותם 2.5%, ולא רק לעלות בפועל של הרכיב הזה למעסיק.

הוראות התיקון יצרו אי בהירות גדולה לגבי אופן יישומו, וכן לא התיישבו עם הוראות נוספות בקשר עם חובת ביטוח פנסיוני. בעקבות דין ודברים בין ארגוני העובדים, המעסיקים, והאוצר, נחתם הסכם קיבוצי (אשר תוקן בהמשך), ופורסם צו הרחבה המחיל את הוראות ההסכם הקיבוצי העדכני על כל העובדים. הוראות צו ההרחבה חלות על כל העובדים והמעסיקים בישראל.

הגדלת ההפרשות הפנסיוניות בתיקון חקיקה

אף אחת מכנסות וממשלות ישראל, לרבות הנוכחיות, לא הצליחו לעגן בחוק את חובת הביטוח הפנסיוני. אבל זה לא מפריע לממשלה הנוכחית לחייב את המעסיקים להגדיל עוד יותר את שיעור ההפקדות שהם חייבים לבצע עבור קופות הפנסיה של עובדיהם.

בשקט בשקט, העלתה הממשלה את עלויות ההעסקה למעבידים והגדילה את שיעור ההפרשות שהם חייבים לבצע לפנסיה עבור עובדיהם. המשמעות המעשית של תיקון 12 לחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל), התשע"ה-2015, היא כי החל מפברואר 2016 יהיו המעסיקים חייבים לאפשר לעובדיהם הפקדות של 7.5% לחלק התגמולים, במקום ההפקדות הנוכחיות בשיעור של כ-6%.