תקנות חדשות מאפשרות מסירת תלושי שכר בדואר אלקטרוני

חוק הגנת השכר מחייב מעסיק למסור לעובדיו תלושי שכר מפורטים לכל המאוחר עד היום התשיעי שלאחר המועד לתשלום שכר העבודה. עד היום, תלוש השכר היה חייב להימסר בצורה מודפסת לידיו של העובד. בימים אלה, אישרה ועדת העבודה של הכנסת תקנות המאפשרות מסירת תלוש שכר בצורה אלקטרונית.

התקנות קובעות שלוש אפשרויות למסירת תלוש שכר אלקטרוני:

(1) בדואר אלקטרוני לכתובת דואר אלקטרוני מטעם המעסיק (כלומר, כתובת דואר אלקטרוני שיוחדה לעובד במערכת הדואר האלקטרוני מטעם המעסיק, ונמצאת בשימושו הבלעדי של העובד, כמו למשל shira@company.com );

(2) בדואר אלקטרוני לכתובת דואר אלקטרוני פרטית של העובד (למשל shira@gmail.com);

(3) באמצעות גישה לאתר אינטרנט מאובטח מטעם המעסיק, אשר צריך לעמוד בשני תנאים אלה:

הרמת מסך ההתאגדות בגלל ניכויים משכר העובד ואי העברתם לקופת פנסיה

בעלי מניות בחברה שניכתה כספים משכר העובד ולא העבירה אותם ליעדם – יחויבו עכשיו אישית לשלם לו את הזכויות שהחברה המעסיקה לא שילמה לו, ולא יוכלו להסתתר מאחרוי מסך ההתאגדות של החברה כישות משפטית עצמאית.

התובע שימש כמנהל עבודה בפרויקטים של מעסיקתו, שהיא חברה בע"מ העוסקת בביצוע עבודות שיש. בתחילה, בשנת 1999, סיפק את השירותים כעצמאי כעוסק מורשה, ולאחר מכן באמצעות חברה שהקים ואשר סיפקה בתחילה שירותים גם לצדדים אחרים. בשנת 2004 סיכמו הצדדים כי התובע יעבור להיות עובד שכיר של החברה, אולם למרות זאת, התמורה המשיכה להשתלם לו חלקה בתלוש שכר וחלקה באמצעות החברה שבבעלותו. רק משנת 2008 הופסקה פעילותה של החברה בבעלות התובע וכל התמורה שולמה לו כשכיר.

קנס למעסיק בגין פגמים בתלוש השכר

מעסיק שמסר לעובדת תלושי שכר לא נכונים וללא כל הפרטים המחויבים בחוק חויב לשלם לה פיצויים לדוגמא בסך של 40,000 ש"ח^[1].

בתיק שנדון בפני בית הדין הארצי לעבודה, דובר בעובדת שפוטרה מעבודתה ואשר העלתה שלל טענות נגד מעסיקה. אחד הנושאים היה טענתה לפגמים בתלושי השכר שנמסרו לה ואשר לא ענו על דרישות החוק. לאחר פיטוריה פנתה העובדת לביטוח הלאומי לקבל דמי לידה וקצבת אבטלה, ואלה שולמו לה בחוסר מאחר והתלושים שניתנו לה לא שיקפו את מלוא שכרה. כך, למעט שניים, כל תלושי השכר של העובדת נקבו בשכר נטו בסכום של 3,500 ₪, הנמוך מהשכר שקיבלה בפועל – אשר חושב על בסיס שעות העבודה והִשתנה, בהתאם, מידי חודש. עוד צוין בתלושי השכר כאמור מספר אחיד של ימי עבודה ושעות עבודה מידי חודש בחודשו, ללא כל קשר למצב לאשורו. העובדת עתרה לקבל פיצויים לדוגמא, שהם פיצויים ללא הוכחת נזק ובשיעור לפי שיקול דעתו של בית הדין, בגין הפגמים בתלושי השכר שלה.

למדינה הזכות לבחור אם להטיל עיצום כספי או להגיש כתב אישום פלילי

גם אם החוק קובע הטלת עיצום כספי על עבירה של ניכוי שלא כדין מהשכר, זכותה של המדינה לבחור האם להטיל קנס מנהלי או להגיש כתב אישום כנגד המעסיק והמנהלים
כנגד חברה ומנהלה הוגש כתב אישום בגין ניכויים שלא כדין משכרם של עובדיה, בניגוד להוראות חוק הגנת השכר. החברה והמנהל פנו לבית הדין בבקשה לבטל את כתב האישום, וטענו שגם אם המדינה חשבה שהם הפרו את החוק, היה עליה להטיל עליהם עיצום כספי, בהתאם להוראות החוק להגברת האכיפה, ולא לפנות ישר לאפיק המחמיר של הגשת כתב אישום פלילי.
בית הדין קבע שהמחוקק השאיר את הבחירה בין הטלת עיצום כספי לבין ניהול הליך פלילי לשיקול דעתה של המדינה ולא הטיל עליה חובת הנמקה. לפיכך, אין חובה על המדינה ללכת במסלול כזה ולא אחר והבחירה בידיה.