עדכוני קורונה- דמי אבטלה לעצמאים וזרים

עובדים שכירים שהוצאו לחופשה ללא תשלום בשל הקורונה, או שפוטרו מכל סיבה, זכאים לקבל מהביטוח הלאומי דמי אבטלה. מה דינם של עצמאיים, עובדים זרים, ומבקשי מקלט?

ככלל, עצמאים אינם זכאים לדמי אבטלה, ושיעור הביטוח הלאומי שהם משלמים בשוטף לא כולל תשלום עבור גמלת אבטלה. אבל, ישנה קבוצה של עצמאים המוגדרת ב"צו סיווג מעסיקים", המגדירה סוגי עבודתו ותנאים מסוימים אשר בהם העובדים העצמאיים יחשבו כעובדים לענין הביטוח הלאומי ולענין חובת תשלום ביטוח לאומי על ידי מי שמקבל את השירותים של העצמאיים האלה. הקביעה כי הם יחשבו כעובדים היא לצורך חובת תשלום הביטוח הלאומי בלבד, ולא לענינים אחרים. מי שנמנים על הקבוצה הזו עשויים להיות זכאים לדמי אבטלה.

הקבוצה הזו כוללת:

• מורי דרך- מורה דרך עצמאי שאין בבעלותו "רכב אשכול".
• מורה, מדריך או מרצה שעובדים כעצמאיים ועוסקים בהדרכה או לימוד תחת הסכם עבודה של לפחות 3 חודשים או סדרה של לפחות 7 שיעורים או הרצאות, ושמקום עבודתם הפסיק את הפעילות בעקבות הקורונה.
•  אומנים- אמנים שעוסקים בהופעה אמנותית או בידורית כמו הנחיה במופע, משחק, שירה, דקלום, הקראה, נגינה, ניצוח, ריקוד, פנטומימה, לוליינות וקוסמות. כולל הופעה בכל אחד מאלה לצורך הקלטה או צילום (חוץ ממקרים של הקלטה או צילום לצרכי פרסומת), ושמקום עבודתם הפסיק את הפעילות בעקבות הקורונה.

עדכוני קורונה- חופשה ללא תשלום

התפשטות נגיף הקורונה מאלץ מעסיקם רבים לצמצם את פעילותם ולהוציא את עובדיהם או חלקם, לחופשה ללא תשלום. 

ככלל, הוצאה של עובדים לחופשה ללא תשלום יכולה להיעשות רק בהסכמת שני הצדדים, העובד והמעסיק. בנסיבות הנוכחיות, המשמעות של סירוב עובד ליציאה לחופשה ללא תשלום עשויה להיות סיום העסקתו (בכפוף לקיום שימוע כדין, וליתר ההוראות והמגבלות החוקיות החלות על פיטורי עובדים).

באופן חריג, הביטוח הלאומי הודיע כי עובדים אשר ישהו בחופשה ללא תשלום למשך לפחות 30 ימים בשל התפשטות הקורונה, יהיו זכאים לדמי אבטלה, בכפוף לעמידה בתנאים המפורטים באתר הביטוח הלאומי, ולהנחיות שירות התעסוקה.

בתקופת החל"ת העובדים אינם זכאים לשכר, והמעסיק אינו מבצע הפקדות לקופות הגמל השונות לרבות הביטוח הפנסיוני. חשוב שהמעסיק יודיע לקופות בכתב על הוצאה של עובד לחל"ת, אחרת הקופה תבוא אליו בטענות על אי ביצוע ההפקדות בתקופת החל"ת, שכן היא אינה יודעת שהעובד לא עובד בתקופה זו. במקביל, כדאי למעסיקים להסב את תשומת לב העובדים לכך שעליהם לקבל יעוץ מקצועי על מנת למנוע פגיעה בכיסויים הביטוחיים וברצף הביטוחי שלהם.

קנס למעסיק בגין פגמים בתלוש השכר

מעסיק שמסר לעובדת תלושי שכר לא נכונים וללא כל הפרטים המחויבים בחוק חויב לשלם לה פיצויים לדוגמא בסך של 40,000 ש"ח^[1].

בתיק שנדון בפני בית הדין הארצי לעבודה, דובר בעובדת שפוטרה מעבודתה ואשר העלתה שלל טענות נגד מעסיקה. אחד הנושאים היה טענתה לפגמים בתלושי השכר שנמסרו לה ואשר לא ענו על דרישות החוק. לאחר פיטוריה פנתה העובדת לביטוח הלאומי לקבל דמי לידה וקצבת אבטלה, ואלה שולמו לה בחוסר מאחר והתלושים שניתנו לה לא שיקפו את מלוא שכרה. כך, למעט שניים, כל תלושי השכר של העובדת נקבו בשכר נטו בסכום של 3,500 ₪, הנמוך מהשכר שקיבלה בפועל – אשר חושב על בסיס שעות העבודה והִשתנה, בהתאם, מידי חודש. עוד צוין בתלושי השכר כאמור מספר אחיד של ימי עבודה ושעות עבודה מידי חודש בחודשו, ללא כל קשר למצב לאשורו. העובדת עתרה לקבל פיצויים לדוגמא, שהם פיצויים ללא הוכחת נזק ובשיעור לפי שיקול דעתו של בית הדין, בגין הפגמים בתלושי השכר שלה.