צו ההרחבה שאתם לא מכירים ואולי חל עליכם

מעסיקים רבים אינם מודעים לכך, אבל הם כנראה כפופים להוראותיו של צו הרחבה שמחייב אותם בהענקת זכויות מיטיבות לעובדים. גם מק'דונלדס לא חשבה שהיא כפופה לצו הזה, אבל בימים אלה אושרה נגדה תביעה ייצוגית שקובעת שהצו חל עליה ומחייב אותה.

בתביעה הייצוגית נגד מק'דונלדס עלתה שוב שאלת תחולתו של צו ההרחבה בענפי היבוא, היצוא, המסחר והשירותים. המדובר בצו הרחבה שקובע שהוראות הסכמים קיבוציים מסוימים שנחתמו בין לשכת המסחר לבין ההסתדרות חלים על מעסיקים באזור המרכז ("בין חדרה לגדרה"). מעסיקים רבים אינם מודעים להוראותיו של צו זה ואינם מקיימים אותן. צו הרחבה זה, אשר פורסם בשנת 1988, חל על מעסיקים בתחומי היבוא, היצוא, המסחר בסיטונות והשירותים, הפועלים ברשימה ארוכה של ענפים המפורטים בצו וכפי שעודכנו בהמשך. בעבר היתה מחלוקת האם הצו חל על מי ש"נותנים שירותים" בענפים הללו, אך פסיקת בית הדין הארצי לעבודה משנת 2015 קבעה כי גם נותני שירותים בענפים הנכללים בצו כפופים להוראות צו ההרחבה. (את רשימת הענפים עליהם חל צו ההרחבה אפשר למצוא גם באתר של משרד העבודה. כאן יש את הרשימה המקורית, אשר עודכנה עם השנים).

צו הרחבה זה קובע זכויות עדיפות לעובדים עליהם הוא חל, כמו למשל חובת ביטוח פנסיוני עם תנאים מיטיבים ביחס לצו ההרחבה הכללי במשק לביטוח פנסיוני; יום בחירה בתשלום; מכסת חופשה עדיפה על זו הקבועה בחוק; ועוד.

החוק למניעת הטרדה מינית לא מיועד להגן על מעסיקים שכשלו

בהמשך לפוסט הקודם בענין חברה שכשלה בטיפול ומניעת הטרדה מינית-

האיסור על פרסום שמות הצדדים בתיקים של הטרדה מינית נועד להגן על המתלוננים, ולא על המעסיקים שלהם. לכן, אין סיבה לאסור את פרסום שמה של חברת היי-טק אשר התרשלה בטיפול ובמניעת הטרדה מינית במקום העבודה.
זכותו של הציבור, של המשקיעים, של העובדים הקיימים והפוטנציאלים, של הצרכנים ושל עמך, לדעת כיצד מתנהלות חברות. כשם שלא מסתירים מהציבור פסקי דין בעניינים אחרים הנוגעים לזכויות עובדים וליחסי עבודה – אין סיבה להסתיר פסיקות הנוגעות להטרדה מינית.

ממציא לנו פטנטים

נושא הבטחת זכויותיהם של המעבידים בקנין הרוחני שלהם עלה בימים האחרונים לכותרות בכמה ענינים. נושא הקנין הרוחני הוא בדרך כלל בנפשה של החברה. בחברות היי טק בפרט, הקנין הרוחני הוא מהותה של החברה, וההגנה עליו קריטית. זו דוגמא להפרת מאזן האימה הקלאסי בין עובדים למעבידים. דיני העבודה מבוססים על ההנחה כי יחסי הכוחות בין מעבידים לעובדים אינם שוויוניים, וכי למעביד יש יתרון על פני העובד. ההנחה היא שהכח מצוי בידי המעביד, וחוקי המגן מבקשים להבטיח שהמעביד לא ינצל לרעה את חולשתו של העובד ואת תלותו של העובד בו. אלא שבתחום הקנין הרוחני, הכח מצוי בידיהם של העובדים. המעבידים מפקידים בידי העובדים את היקר להם מכל, וסומכים עליהם שלא יגלו אותו.

לאחרונה הושיט בית הדין לעבודה סיוע למעביד אשר עובד בכיר לשעבר שלו ניסה לסחוט אותו ולא איפשר למעביד להגן על הזכויות שלו בצורת רישום פטנט. למרות שהעובד התחייב בחוזה העבודה שלו לחתום על כל מסמך שיידרש כדי להבטיח את זכויות המעביד בקנין הרוחני שיפותח במסגרת העבודה, וחתם על המחאת זכויותיו בפטנט, ולמרות הפצרותיה של החברה, העובד סירב לחתום על טפסי רישום הפטנט ובכך מנע את רישומו ואת ההגנה על הזכויות של המעביד בפטנט הספציפי.

הפרטת האכיפה

מצב האכיפה של זכויות העובדים בישראל אינו מהמשופרים, ומצב זכויותיהם של העובדים בתחומי השמירה והניקיון קשה עוד יותר. גם המחוקק ער לנושא זה, ולאחרונה הוא מצא לכך פתרון. המחוקק החליט להטיל את האחריות לפקח על זכויותיהם של העובדים בענפים אלה על מי שמקבלים את השירותים ממעסיקיהם של העובדים. כלומר, חברות וארגונים רבים נוהגים לרכוש שירותי ניקיון ושמירה מחברות המתמחות בכך. במקום להקצות לכך כח אדם ומשאבים, להכשיר אותם, ולהתעסק באספקת הציוד הדרוש לביצוע השירותים, מעדיפים רבים לפנות אל גורם מקצועי, שזו התמחותו. ואכן, ישנן בארץ חברות שמירה או ניקיון רבות, שפרנסתן באספקת שירותים אלה. המחוקק החליט לתפוס טרמפ על הסידור הזה, והחליט לגייס את מי שמקבלים את השירותים מחברות השמירה והניקיון לעשות את עבודתה של המדינה.

שכר סודי?

 שמירת השכר בסוד שוללת מהעובדים את האפשרות לדעת היכן הם ממוצבים, במקום העבודה בכלל, וביחס לעמיתיהם בתפקידים דומים או מקבילים בפרט. אם העובד אינו יודע שהוא מופלה לרעה זה עלול למנוע ממנו לדרוש את זכויותיו על-פי דין

ככלל, שכרו של עובד הוא ענין פרטי, שבינו לבין מעבידו. עובדים רבים אף נדרשים במפורש על-ידי מעסיקיהם לשמור את שכרם ואת תנאי עבודתם בסוד, ולא לגלותם לאחרים, ובמיוחד לא לעמיתיהם לעבודה. המעביד מסכם עם כל עובד את שכרו האישי, בהתאם לתפקידו ולכישוריו של העובד, ולא פחות חשוב, בהתאם לכושר המיקוח של העובד.

חיסיון השכר מאפשר למעביד לתגמל אמיתית את העובדים הטובים יותר, מבלי שהוא נדרש לומר במפורש לעובדים האחרים שהם נחשבים בעיניו לעובדים מוערכים פחות.

זכויות עובדים במכרזים

לפני כמה ימים אישרה ועדת חוק חוקה ומשפט תיקון לכללי המכרזים, וקבעה כי מעתה, במכרזים אשר מפרסמים המדינה או גופים ציבוריים החייבים בפרסום מכרזים, תיבחן גם עמידה בחוקי עבודה וזכויות עובדים.

במכרזים כאלה, מקבל כל אחד מהמציעים ניקוד לפי פרמטרים שנקבעים מראש. משמעות השינוי היא, כי מעתה המציעים יקבלו ניקוד גם לפי המידה בה הם מקיימים (או לא) את חוקי העבודה ושומרים על זכויות עובדיהם.  הניקוד הסופי של המציעים לפי כלל הפרמטרים קובע מי יזכה במכרז.

התיקון הזה נועד לתת מענה לתופעה רווחת במסגרתה עובדים המספקים שירותים למדינה באמצעות ספקים ונותני שירותים מקופחים בזכויותיהם.

עבודת נוער

שוקלים להעסיק בני נוער בחופשת הקיץ? אנחנו קוראים הרבה על זכויות בני הנוער, אבל לא פחות חשוב לדעת את חובותיכם כמעסיקים של בני נוער. חשוב לדעת שעל העסקת בני נוער חלים כללים שונים מאלה שחלים על העסקת מבוגרים, ואי עמידה בכללים עלולה להיגמר בכי רע.

כך למשל, הרשיע בעבר בית הדין האזורי לעבודה בדין פלילי את מנהליה של מסעדה, אשר העסיקו נערה מבלי שקיבלו ממנה לפני כן אישור מרופא ומבלי ששילמו לה שכר מינימום בגין תקופת התלמדות.
ככלל, במהלך השנה אסור להעסיק ילד שלא מלאו לו 15 שנה. אולם בחופשת הקיץ, שהיא חופשת לימודים רשמית, מותר להעסיק את מי שמלאו לו 14, אך לא צעירים יותר.

עבודה במזג אויר סוער

לכבוד הקיץ שהגיע…

בחורף האחרון פנה אלי מנהל חברה גדולה וסיפר כי אחד העובדים שלו התקשר אליו ואמר שהכלב שלו מפחד מהברקים ומהרעמים שנשמעו ונראו באותו יום חורפי סוער. הוא הוסיף כי מאחר שהסערה נמשכת, הוא אינו יכול להשאיר את כלבו לבדו בבית ועל כן, או שיגיע לעבודה יחד עם הכלב או שלא יוכל להגיע לעבודה.
במקרה אחר, התקשר עובד וסיפר שהדרך אל הגן של בנו מוצפת ועל כן, לא ניתן להביא את הילד אל הגן. מאחר שאין לו סידור אחר לבנו, הוא לא יכול להגיע לעבודה.
עובד נוסף, דווקא ניסה להגיע למקום העבודה באחד מימי הסערה הגדולים, אך הברד והקרח שנוצרו על הכביש לא איפשרו נסיעה והגעה למקום העבודה.
מה דינם של כל העובדים הללו?

קוד לבוש

למשה יש שישה קעקועים במקומות בולטים לעין על גופו, ולכל אחד מהם יש סימבוליות רבה עבורו. כך למשל, אחד מהם הוא דגל הגאווה המסמל לשיטתו את הג'נדר אליו הוא משתייך, ואחר הוא קעקוע של המספר שהוטבע על ידי הנאצים על זרועה של סבתו. משה גאה בקעקועים שלו, וכאשר התבקש להסתירם במהלך העבודה, פנה אל בית הדין לעבודה.

לאחר שהתקבל לעבודה כמלצר בבית קפה, התבקש משה על ידי המנהלים להגיע לעבודה בחולצה עם שרוולים ארוכים, מאחר ולטענתם הקעקועים עלולים לגרום לחלק מהלקוחות להרגיש שלא בנוח. משה טען כי הדרישה כי ילבש חולצה ארוכה בשעת העבודה לא רק שאינה לגיטימית (נעיר כי דובר על חודשי החורף ובמקום עבודה ממוזג) לא רק שאינה לגיטימית, אלא היא עולה ממש לכדי אפליה אסורה. משה טען כי הוא הופלה על ידי המעסיק שלו בגלל מראהו החיצוני.