צו ההרחבה שאתם לא מכירים ואולי חל עליכם

מעסיקים רבים אינם מודעים לכך, אבל הם כנראה כפופים להוראותיו של צו הרחבה שמחייב אותם בהענקת זכויות מיטיבות לעובדים. גם מק'דונלדס לא חשבה שהיא כפופה לצו הזה, אבל בימים אלה אושרה נגדה תביעה ייצוגית שקובעת שהצו חל עליה ומחייב אותה.

בתביעה הייצוגית נגד מק'דונלדס עלתה שוב שאלת תחולתו של צו ההרחבה בענפי היבוא, היצוא, המסחר והשירותים. המדובר בצו הרחבה שקובע שהוראות הסכמים קיבוציים מסוימים שנחתמו בין לשכת המסחר לבין ההסתדרות חלים על מעסיקים באזור המרכז ("בין חדרה לגדרה"). מעסיקים רבים אינם מודעים להוראותיו של צו זה ואינם מקיימים אותן. צו הרחבה זה, אשר פורסם בשנת 1988, חל על מעסיקים בתחומי היבוא, היצוא, המסחר בסיטונות והשירותים, הפועלים ברשימה ארוכה של ענפים המפורטים בצו וכפי שעודכנו בהמשך. בעבר היתה מחלוקת האם הצו חל על מי ש"נותנים שירותים" בענפים הללו, אך פסיקת בית הדין הארצי לעבודה משנת 2015 קבעה כי גם נותני שירותים בענפים הנכללים בצו כפופים להוראות צו ההרחבה. (את רשימת הענפים עליהם חל צו ההרחבה אפשר למצוא גם באתר של משרד העבודה. כאן יש את הרשימה המקורית, אשר עודכנה עם השנים).

צו הרחבה זה קובע זכויות עדיפות לעובדים עליהם הוא חל, כמו למשל חובת ביטוח פנסיוני עם תנאים מיטיבים ביחס לצו ההרחבה הכללי במשק לביטוח פנסיוני; יום בחירה בתשלום; מכסת חופשה עדיפה על זו הקבועה בחוק; ועוד.

בית הדין הארצי קבע בעבר כי את סעיף היקף התחולה בצו ההרחבה יש לפרש כחל בענפי היבוא, בענפי היצוא, בענפי המסחר בסיטונות ובענף השירותים ללא כל קשר וזיקה למסחר בסיטונות.  בפסק הדין בענין מקדונלדס קבע בית הדין לעבודה כי הלכה זו מחייבת באופן רטרואקטיבי, בשונה מחוק שאין לו תחולה רטרואקטיבית, אלא אם נקבע בו אחרת במפורש. בית הדין קבע כי מקדונלדס נותנת שירותים בענף המזון, ולכן צו ההרחבה חל עליה.

צו ההרחבה הוחל על מעסיקים באזור מרכז הארץ, אולם בית הדין קבע כי לא יכול להיות שהצו יחול רק על חלק מעובדי מקדונלדס (כלומר, רק על עובדי הסניפים באזור המרכז), שכן זו תהיה הפליה על רקע מקום מגורים. ולכן, נקבע שדי בכך שמרבית סניפיה של מקדונלדס נמצאים באזור המרכז כדי להחיל את הצו על כל העובדים בכל הארץ.

בית הדין אישר כאמור את התביעה הייצוגית נגד מקדונלדס, בעילות של אי מתן התנאים המיטיבים לפי הצו.

בנוסף, אישר בית הדין את התביעה כייצוגית גם בגין העילה של אי קיום הזכות לישיבה בעבודה. בית הדין קבע כי החברה אינה מקיימת את הוראות החוק הדורשות לאפשר לעובדים לשבת כאשר הדבר מאפשר, וקבע פיצוי בסך של 1,000 ₪ לכל עובד בגין עילת תביעה זו.

(ת"צ 69277-03-16 עידו שמרון- אלוניאל בע"מ)