עובד אשר פוטר בגיל מבוגר ועל רקע מצבו הבריאותי זככה לפיצוי של 10 משכורות בגין פגמים בהליך השימוע והפיטורים.
בית הדין לעבודה בתל אביב[1] נדרש למקרה של עובד אשר הועסק במוסך הנתבעת משך כ-12 שנה, ותפקידו האחרון היה נציג קבלת לקוחות. סמוך לאחר שהעובד סיפר למעסיקיו שהוא סובל מקוצר נשימה ועייפות במאמץ, ולכן הוא עתיד לעבוד ניתוח להחלפת מסתם, הוא זומן לשימוע לקראת פיטורים, בטענה לירידה בתפוקות בחודשים האחרונים. בית הדין קבע כי מצבו הבריאותי של התובע מגביל באופן מהותי את תפקודו בתחומי חייו, ולכן מהווה "מוגבלות" (גם אם זמנית) כמשמעה בחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות.
סמיכות הזמנים בין ההזמנה לניתוח לבין ההזמנה לשימוע; סמיכות הזמנים בין ההזמנה לשימוע, מועד השימוע והפסקת העבודה בפועל וויתור על העבודה בתקופת ההודעה המוקדמת; והעדר הוכחה של סיבת הפיטורים הנטענת- ירידה בתפוקות, הביאו לכך שבית הדין שוכנע כי יש קשר בין מצבו הבריאותי של העובד לבין פיטוריו.
בנוסף, בהליך הפיטורים נפלו פגמים נוספים, כדוגמת סמיכות זמנים לא מוסברת בין ההזמנה לשימוע לבין השימוע שמנעה מהתובע אפשרות להתכונן כראוי לשימוע, העובדה כי סיבת הפיטורים אינה מפורטת וכי הפרוטוקול אינו משקף את שנאמר בשימוע, וקבלת החלטה על פיטורי התובע ללא שנערכה התייעצות בין כל עורכי השימוע וללא שנשקלה כל תחלופה תעסוקתית, הגם שהנתבעת היתה מודעת למוגבלותו של התובע ולגילו.
לאור כל אלה, קבע בית הדין כי פיטוריו של העובד היו שלא כדין ופסק לו פיצוי כספי השווה ל-10 משכורות חודשיות של העובד. בקביעת גובה הפיצוי הביא בית הדין בחשבון את ויתקו של העובד, את גילו המבוגר, את חוסר תום הלב של החברה, ואת הפרת חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות. כן נלקחה בחשבון העובדה שמועד ומהירות הפיטורים נעשו גם כדי להתחמק מתשלום דמי מחלה שעתיד היה העובד לקבל בעקבות הניתוח שהיה צפוי לעבור.
(סעש (ת"א) 52391-07-15 אברהם סימון נ' שלמה רשת מוסכים ושרותי דרך בע"מ.)
שירה להט 