הפרדה בתלוש של שכר בסיס ושעות נוספות משקפת את הסכמת הצדדים

כאשר סוכם עם העובדת על תמורה כוללת בגין כל שעות עבודתה, יש לכך תוקף רק אם נעשתה הפרדה בין שני הרכיבים הללו בתלוש השכר. כאשר אין מחלוקת שכך סוכם, אין המדובר בפיצול מלאכותי אלא שיקוף רצון הצדדים.

 במקרה אשר נדון בבית הדין הארצי לעבודה, נדונה שאלת תשלום שכר כולל בגין עבודה בשעות נוספות. לא היתה מחלוקת כי השכר שסוכם עם העובדת סוכם שישולם לה בגין כל שעות עבודתה. אלא שבתחילה, עד שנת 2009, נרשם התשלום בתלוש השכר כשכר כולל (כשורה אחת בתלוש), ורק מאז 2009 שונה הרישום בתלוש השכר, כך שהשכר פוצל לשכר בסיס ולגמול שעות נוספות. העובדת טענה כי המדובר בפיצול מלאכותי, ואילו החברה טענה כי זה משקף את הסכמת הצדדים.

בית הדין הארצי לעבודה קבע כי בתקופה בה שולם לעובדת שכר הכולל תמורה בעד עבודה בשעות נוספות, ולאור סעיף 5 לחוק הגנת השכר, השכר ששולם לעובדת הוא השכר הרגיל, ועל בסיסו יש לשלם גמול שעות נוספות. עם זאת, מחודש ינואר 2009, המועד שממנו ואילך הופרדה בתלוש השכר התמורה בגין עבודה בשעות נוספות מהתמורה בגין שעות העבודה הרגילות, חל דין שונה. השינוי שערכה החברה בתלוש השכר שיקף את המוסכם בין הצדדים, ואין מדובר בפיצול מלאכותי על מנת להתחמק מתשלום גמול שעות נוספות. בית הדין קבע כי ככלל, תשלום גמול גלובלי בגין עבודה בשעות נוספות צריך להיות מוסדר מראש בהודעה על תנאי עבודה הנמסרת לעובד, ולעמוד בתנאים שנקבעו בפסיקה. בית הדין שוכנע כי בנסיבות המקרה, ובהתחשב בין היתר בכך שהעובדת החלה בעבודתה בחברה בשנת 1993 (אז נעשה הסיכום בין הצדדים אודות השכר הכולל), הרי שהתיקון בתלוש השכר שיקף את המוסכם בין הצדדים, ולא היווה פיצול מלאכותי.

(עע (ארצי) 31964-03-16 איי אס אס – אשמרת בע"מ נ' שרה יאסו)