התפטרות עובדת בהריון בשל נסיבות בהן לא ניתן לדרוש ממנה להמשיך ולעבוד דינה כפיטורים אסורים

כידוע, חוק עבודת נשים אוסר על פיטוריהן של עובדות בהריון, אך אינו מגביל את התפטרותן. בתביעה שהתנהלה בבית הדין האזורי לעבודה בתל אביב[1], נדון ענינה של עובדת משק בית אשר התפטרה בעת היותה בהריון, וטענה להתפטרות בדין מפוטרת. העובדת טענה כי מאחר והמעסיקה גרמה לה להתפטר על ידי יצירת נסיבות שאינן מאפשרות את המשך עבודתה, המדובר למעשה בפיטורים, והפיטורים אינם חוקיים. לכן היא ביקשה לחייב את המעסיקה לשלם לה את שכרה בגין יתרת תקופת ההריון עד מועד הלידה המשוער, וכן במשך 60 הימים שלאחר חופשת הלידה בהם היא מוגנת מפיטורים.

לגרסת התובעת, מהרגע בו היא הודיעה למעסיקה שלה שהיא בהריון, היחס של הנתבעת אליה השתנה, היא הייתה משפילה ומעליבה אותה, מתנכלת לה ומעירה הערות מפלות, כאשר היא אף ניסתה לשכנע אותה לעבור הפלה. בשלב מסוים המעסיקה אף הזמינה את העובדת לשימוע לפני פיטורים, ובמהלך השימוע רבו השתיים והמעסיקה צעקה על העובדת שהיא שקרנית. בעקבות השימוע, העובדת הודיעה שהיא מתפטרת, בדין מפוטרת, לגישתה בשל נסיבות שבהן לא ניתן לדרוש ממנה להמשיך לעבוד.

ההתנהגות הפוגענית של המעסיקה בגינה התפטרה העובדת כללה: כאשר התובעת הודיעה על הריון, ניסתה הנתבעת לשכנע אותה לבצע הפלה, והסבירה לה שהיא עצמה עברה את התהליך ומדובר ב"הליך פשוט"; אמירה לפיה "אתם עדות המזרח מביאים ילדים בלי לחשוב", תוך הוספה כי אין לגפנית כסף כדי לגדל עוד ילד ולממן לו לימודי תואר; אמירה לפיה היא לא מבינה כיצד בן הזוג של התובעת מסכים להריון, מפאת גילו; אמירות לפיהן אחרי שהתובעת תסיים לעבוד, היא תחפש עובדת בלי ילדים; אמירה: "לפני שתשמיני תנקי פה".

התפטרות או פיטורים צריכים להיות אקט מפורש

מעסיק לא יכול לקבוע שהוא רואה בעובד כמתפטר. התפטרות צריכה להיעשות במפורש, ואי הסכמה של עובד לשינוי תנאי העסקה אינה מהווה התפטרות.
אל בית הדין פנה מורה שביקש צו שיורה למעסיקיו להמשיך ולהעסיק אותו . המורה טען כי הוא לא פוטר ולא התפטר, ובכל זאת המעסיק מסרב להעסיקו. הכל החל כאשר המעסיק פנה אל העובד וביקש לשנות את תנאי העסקתו. העובד לא הסכים, וביקש לנסות ולנהל משא ומתן על התנאים החדשים המוצעים. המעסיק לא הסכים והודיע לעובד שהוא רואה בו כמתפטר.
בית הדין קבע כי אמנם למעסיק נתונה הפררוגטיבה לנהל את עסקו, ובכלל זה, לדרוש שינוי של מתכונת העבודה. עם זאת, בעת שהמעסיק פונה לעובד ומבקש לשנות את מתכונת עבודתו, והעובד מסרב לכך, אין בכך משום מעשה התפטרות.

מתי שינוי מקום העבודה מאפשר התפטרות בדין מפוטר

לעיתים קרובות אנו נתקלים בשאלה מה נחשב כ"הרעת תנאים מוחשית", כזו המזכה את העובד בזכות להתפטר בדין מפוטר ולקבל פיצויי פיטורים כאילו פוטר.
במקרה שנדון בבית הדין לעבודה בתל אביב (ס"ע 19071-07-12 ניסים שביט – שלמה רשת מוסכים ושירותי דרך בע"מ), נדרש בית הדין להכריע בתביעה כזו. בתביעה הזו, התובע עבד כמעט ארבע שנים אצל הנתבעת, כשזו העבירה את משרדיה מפתח תקוה לניר צבי. החברה הציעה לעובד להגיע לצומת מרכזית בדרך ומשם לנסוע עם המנכ"ל או מנהלת אחרת, שיאספו אותו עם רכבם (התובע סירב להצעה זו). היא גם הציעה לו להגיע באמצעות הסעה מאורגנת, אבל זו לא הביאה ואספה אותו מביתו אלא ממקום מרכזי, ומשם ולשם היה חייב העובד לנסוע באוטובוס נוסף.

התפטרות בדין מפוטר

התפטרות בדין מפוטר בגלל הרעת תנאים אינה מהלך פשוט כמו שעובדים רבים חושבים.
לא כל שינוי בתנאי העבודה הוא הרעת תנאים מוחשית המצדיקה התפטרות בדין מפוטר, ולא כל הרעת תנאים מוחשית הופכת אוטומטית כל התפטרות להתפטרות בדין מפוטר.
בענין שנדון בבית הדין לעבודה בתל אביב (ס"ע 22978-06-10, יתיר זלוסקי – אדוונטק טכנולוגיות (אפלט) בע"מ), העובד ביקש מבית הדין להכיר בהתפטרותו כהתפטרות עקב הרעת תנאים המזכה אותו בפיצויי פיטורים. אלא שבין הרעת התנאים לה טען העובד (הפחתת שכר של 5%) לבין התפטרותו חלפה כשנה. בית הדין סירב להכיר בהתפטרות כדין מפוטר, גם לאור הזמן הרב שחלף מאז ההרעה ועד ההתפטרות, וגם מאחר ובית הדין לא שוכנע כי הרעת התנאים היתה הסיבה שהביאה להתפטרותו.