כידוע, חוק עבודת נשים אוסר על פיטוריהן של עובדות בהריון, אך אינו מגביל את התפטרותן. בתביעה שהתנהלה בבית הדין האזורי לעבודה בתל אביב[1], נדון ענינה של עובדת משק בית אשר התפטרה בעת היותה בהריון, וטענה להתפטרות בדין מפוטרת. העובדת טענה כי מאחר והמעסיקה גרמה לה להתפטר על ידי יצירת נסיבות שאינן מאפשרות את המשך עבודתה, המדובר למעשה בפיטורים, והפיטורים אינם חוקיים. לכן היא ביקשה לחייב את המעסיקה לשלם לה את שכרה בגין יתרת תקופת ההריון עד מועד הלידה המשוער, וכן במשך 60 הימים שלאחר חופשת הלידה בהם היא מוגנת מפיטורים.
לגרסת התובעת, מהרגע בו היא הודיעה למעסיקה שלה שהיא בהריון, היחס של הנתבעת אליה השתנה, היא הייתה משפילה ומעליבה אותה, מתנכלת לה ומעירה הערות מפלות, כאשר היא אף ניסתה לשכנע אותה לעבור הפלה. בשלב מסוים המעסיקה אף הזמינה את העובדת לשימוע לפני פיטורים, ובמהלך השימוע רבו השתיים והמעסיקה צעקה על העובדת שהיא שקרנית. בעקבות השימוע, העובדת הודיעה שהיא מתפטרת, בדין מפוטרת, לגישתה בשל נסיבות שבהן לא ניתן לדרוש ממנה להמשיך לעבוד.
ההתנהגות הפוגענית של המעסיקה בגינה התפטרה העובדת כללה: כאשר התובעת הודיעה על הריון, ניסתה הנתבעת לשכנע אותה לבצע הפלה, והסבירה לה שהיא עצמה עברה את התהליך ומדובר ב"הליך פשוט"; אמירה לפיה "אתם עדות המזרח מביאים ילדים בלי לחשוב", תוך הוספה כי אין לגפנית כסף כדי לגדל עוד ילד ולממן לו לימודי תואר; אמירה לפיה היא לא מבינה כיצד בן הזוג של התובעת מסכים להריון, מפאת גילו; אמירות לפיהן אחרי שהתובעת תסיים לעבוד, היא תחפש עובדת בלי ילדים; אמירה: "לפני שתשמיני תנקי פה". להמשיך לקרוא
שירה להט 