מחשבות בעקבות ה-1 במאי וה GIG ECONOMY

"חג הפועלים" מצוין באחד למאי כתזכורת למספר אירועים שאירעו לפני למעלה ממאה שנים, בהם השביתו העובדים את המפעלים בדרישות שונות, והשביתות הסתיימו במעצרים ומהומות, כיוון ששביתות של עובדים אז לא היו חוקיות. בשעתו, השובתים היו עובדי כפיים, ומטרת ההפגנות הייתה הפגנת סולידריות. ספק אם היום זה היה עובד.

בזכות הקידמה, זהותם של ה"פועלים" השתנתה, וגם הבעיות המטרידות אותם השתנו. קחו למשל את העובדים הרבים בפלטפורמות השיתופיות: נהגי ה-UBER, מציעי השירותים בפלטפורמת ה-FIVERR, הסוחרים ב- EBAY, והמשכירים ב-AIRBNB. הם אינם נחשבים כ"עובדים" שכירים ואין להם מעסיק. לכאורה, הם נהנים מחופש בחירה ועצמאות רבים- החופש מתי וכמה לעבוד, עם מי לעבוד, כמה לגבות, וכו'. ההתקשרות היא זמנית ובדרך כלל לפרק זמן קצר ונקודתי ולא מחייב. לא סתם, התעשיה הזו מכונה גם GIG ECONOMY – כלכלת החלטורות. רבים מהמשתתפים בה מחזיקים בעבודה במשרה מלאה, והעיסוקים האלה הם עיסוקים נוספים צדדיים עבורם, חלטורות, ולא עבודה במשרה מלאה.

אלא שההערכות בארה"ב הן שבשנת 2020, 40% משוק העבודה בארה"ב יעבדו בפלטפורמה שיתופית כלשהי במעמד של עצמאים ולא עובדים שכירים. להמשיך לקרוא

כמה שאלות ותשובות בקשר לעבודה במצב הבטחוני הנוכחי

האם אני חייב להגיע לעבודה גם במצב הבטחוני הנוכחי?
אם ניתנה הוראה להישאר במקלטים או בממ"דים, מובן כי העובד צריך קודם כל להישמע להוראות הרשויות. עובד המתגורר באזור שניתנה לו הוראה כזו, אינו נדרש להגיע לעבודתו. החריג הוא לגבי מי שמועסקים במפעלים חיוניים לשעת חירום או מי שקיבלו צו לפי חוק שירות עבודה בשעת חירום.
מעבר לכך, אלא אם פיקוד העורף הורה אחרת, מקומות העבודה פועלים כרגיל ועל העובדים להגיע לעבודתם כסדרה.

בגלל המצב בוטלו המסגרות לילדים ואין לי סידור עבורם. האם אני חייב להגיע לעבודה?
ככלל, עובדים צריכים להגיע לעבודה גם אם אין להם סידור לילדים. מי שיש לרשותו ימי חופשה צבורים, יכול לבקש מהמעביד לנצל אותם. להמשיך לקרוא